תהא רשת התמיכה של אותם הצעירים חזקה ככל שתהא, אין ספק כי עבריינות נוער היא עניין נפוץ בכל הערים בארץ. מסיבה זו עוסקים אנשי החינוך וההורים בניסיונות להנחיל ערכים ומוסר כבר בתקופת בית הספר ולרוב ניתן בהחלט לראות תוצאות ובחירה של רבים מאותם בני נוער בדרך הישר. עם זאת, בערים הגדולות נדמה כי קשה יותר להוריד את אחוזי הפשיעה בקרב צעירים וחשוב למצוא את הדרכים להתמודד עם הבעיה.

הדרכים המקובלות להתמודדות עם עבריינות בקרב הנוער

רוב הסיכויים שכהורים לילדים בגיל ההתבגרות המתגוררים באחת מן הערים המרכזיות בישראל, הדבר האחרון שחשבתם עליו זה שתאלצו למצוא עורך דין פלילי בנתניה ראשון לציון או בחיפה שייצג את הילד שלכם במשפט שבו הוא עצמו הנאשם. אחרי שנים של חינוך לעשיית מעשים טובים והענקת כלים להתמודדות נבונה עם אתגרי החיים, אין ספק שפשיעה בקרב בני נוער היא מפתיעה מאוד עבור מי שגידלו אותם כל השנים וכעת זקוקים לסיוע משפטי, לאחר ביצוע עבירה כזו או אחרת של צאצאיהם על החוק.

ייתכן שהפתרון האמיתי לבעיה אינו טמון אך ורק בסביבה של המבוגרים העוטפת את אותם הצעירים, אלא בהם עצמם ובאפשרויות המוצעות בפניהם לבילוי בשעות הפנאי. ההנחה של רבים מן ההורים היא כי בערים מרכזיות בישראל כמו ראשון לציון, תל אביב ואחרות ישנן אינספור אופציות הממתינות לבני הנוער לאחר שעות הלימודים. מסיבה זו התדהמה היא כה רבה, כאשר דווקא ילדים המגיעים מערי המרכז הסואנות ומלאות האפשרויות, בוחרים בעבירות על החוק על פני השקעת האנרגיה בפעילויות חינוכיות.

האם בערים גדולות ומפותחות קשה יותר למנוע פשיעה בקרב צעירים?

הסטיגמה שהפשיעה בפריפריה היא באחוזים גבוהים יותר אינה נכונה ועבריינות נוער למעשה נפוצה בכל עיר בישראל. האם זה גם אומר שככל שהעיר גדולה יותר, כך גם קשה יותר יהיה למנוע את העבריינות של בני הנוער בתוכה? לאו דווקא – וחשוב לדעת מהן הדרכים להתמודדות עם התופעה, בערים בכל הגדלים. מי הם האנשים האחראים ליצירת אותן דרכי ההתמודדות? ארבעה מעגלים עיקריים של בני אדם הנמצאים תדיר בסביבת בני הנוער ה"מועדים לפורענות":

  1. ההורים – הכל מתחיל מהבית. בבתים שבהם ביצוע עבירה על החוק אינה באה בחשבון, מלכתחילה הסיכוי לפשיעה נמוך יותר. אלו לא חייבים להיות בתי עשירים כיוון שהענקת תמיכה המונעת עבריינות, אינה תלויה בכסף בשום צורה. ניתן למצוא פשיעה הן בבתים אמידים והן בקרב משפחות מהמעמד הבינוני והנמוך ומכאן שהתמיכה העשויה למנוע עבריינות, מגיעה מהסביבה הראשונית העוטפת את הצעירים וללא קשר לכמה כסף יש להוריהם בחשבון הבנק.
  2. מבוגרים אחרים משמעותיים – מורים, מנהלי בתי הספר, מדריכים בתנועות הנוער – כל אלו מהווים אנשי סמכות עבור בני נוער ומנחילים גם הם ערכים חשובים, שעשויים בהחלט למנוע פשיעה.
  3. ראשי הערים והיישובים – תפקידם לייצר פעילויות ציבוריות, חינמיות או בתשלום נמוך וסמלי, שיאפשרו לצעירים לבלות את זמנם באופן לגיטימי. הפשיעה הנרחבת ביותר מצויה אצל  צעירים שפשוט לא מוצאים מה לעשות.
  4. החברים – שייכות לקבוצה שמבלה ביחד באופן שמתאים לצעירים, בין אם זוהי פעילות מאורגנת וציבורית ובין אם התכנסות בבית של חבר, היא ככל הנראה רשת התמיכה המשמעותית מכולן. ההנחה היא כי יצירת ההרגשה שיש לבני הנוער אוזן קשבת אצל חבר או חברה, היא זו שתוביל, בתקווה, למניעה וצמצום היקפי הפשיעה.
מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו