מר טלוויזיה ב"בית העם" בראשון לציון

 דנה ויסהציגה בפניו מספר שאלות , כשעל השאלה  לגבי הרגע המרגש בחייו, השיב:"כשהפכתי להיות מגיש 'מבט''", ולגבי ההבדל בין 'אז' להיום ציין את  התחושה, שאז התקשורת הייתה יותר קומוניקטיבית, יותר אינטימית – גם דרך המסך. גם כלפי המילה הנאמרת  היה יחס יותר מכבד. היום הצעירים, כולל אנשי תקשורת, ממהרים, בולעים מילים. אנשי התקשורת של אז היו אולי יותר נאיביים, האמינו שיוכלו לתקן את העולם. גם לא הייתה אז תחרות. הטלוויזיה הייתה כמעט בלעדית, לעומת האינטרנט ושפע מכשירי הקומוניקציה. אך נותרת השאלה: האם היום אנו מחוברים יותר??? נדמה, אמר יבין, שהקשר כיום הוא יותר קשר של "כמעט"...

עוד הדגיש יבין את חשיבותן של המילים גם במכשיר הוויזואלי. לדוגמה הביא את המילה האלמותית "מהפך" לאחר בחירות 77. הוא ישב באולפן בערב הבחירות והוא זה שטבע את המושג הזה. הוא הרגיש, שהמילה מהפכה נושאת משמעויות נוספות, ובאינטואציה של רגע החליט על המושג "מהפך"... כך בשידור שסיקר את  רצח רבין. הוא ישב באולפן, לא היה מסוגל לומר "רבין מת", והודיע ש"רבין אינו בין החיים".

בהקשר לטלוויזיה ולחיים הפוליטיים ציין, שזו באה במקום הכיכרות. בעבר התרחשו החיים הפוליטיים באספות של המונים ושם פרצו היצרים, וכל המקופחים פרקו שם את הזעם. כיום כל אחד מול המסך, די לעצמו...

יבין התייחס גם לסדרות הסרטים שהפיק וגם לאני מאמין שלו כאזרח, הרואה בשיח את הדרך ליישוב הסכסוך באזורנו, סכסוך שמטריד אותו מאוד.

מן העיתונות לענפיה דורש מר טלוויזיה יותר הוגנות, כבוד כלפי המידע, נאמנות לעובדות. לדעתו, העיתונות כיום פרצה את הגבולות הללו.

בסיום הפתיע בשאלה: מה יהיה על הספרים בתקופתנו? הרי תכנית טלוויזיה בסופו של דבר מתפוגגת בשעה קלה...

לדיון המרתק נלוו קטעי וידאו מן העשייה רבת השנים של חיים יבין, והם היוו תזכורות מרגשות להוויה הישראלית במשך יובל שנים ולדרכו המעניינת, כמי שעמד במרכז העשייה בתקשורת שלנו.

במפגש הבר בסדרה תארח דנה וייס את אורלי וילנאי ובן זוגה גיא מרוז לשיחה פתוחה , בה נשמע את סיפורם ואף נחשוף את סודם לזוגיות מאושרת...

לפרטים: הרשות לתרבות ואמנות / תחום תרבות 039537000