המושבה שהפכה לעיר- הראשונים בציון

הגן העברי, בית הספר העברי ואפילו בית המרקחת העברי, דגל המדינה וגם "התקווה". את השורשים של כל אלה ניתן למצוא ברחוב אחד העם בראשון לציון, המושבה שהפכה לעיר.
 
את הצעידה היומית בשעת בוקר מוקדמת אני מסיים לעתים בטיפוס אל הגבעה בבית הקברות הישן של ראשון לציון. שם אני ממתין לזריחת השמש. קרעי עננים חולפים וערפילי בוקר מעניקים הילה מסתורית לשמש העולה.

בתחילה זהב קרניה נושק לקברו של בן משפחת רוטשילד, אחר כך אבקת זהב נחה ברגע של תהילה על שמות ותיקי היישוב בראשון לציון. אותה קבוצה של 17 משפחות המייסדים שהגיעה לנקודה זו ב-31 ביולי 1882.

כאן, תחת עץ שקמה בגבעת גומזת עיון, כתב אחד המתיישבים הראשונים: "ברגשות קודש ותודה עמדו כולם כשהשמש נוטה לערוב, משתאים למראה ההוד הנפלא הנסוך על הארץ, וכבנים החוזרים לחיק אמם מולדתם עמדו להתפלל מנחה". במעמד החגיגי הזה נתנו תוקף להחלטה לקרוא למושבה החדשה "ראשון לציון", שמקורה בספר ישעיהו: "ראשון לציון הנה הם". עץ השקמה כבר גווע ומת וכל מה שנותר הוא סימני הגזע המצוירים על רצפת הבטון. מכאן הכל התחיל.

המתיישבים הראשונים לא הבינו שבעשייתם הם כותבים את ההיסטוריה של הציונות, מכתיבים את חזרתו של העם היהודי למולדתו ונוטעים את הגרעין של השפה העברית המחודשת. כמעט כל האירועים התרחשו ברחוב אחד שנושא את השם "אחד העם". רחוב שנמצא דרומית-מערבית לבית הקברות. מעט יודעים שמכאן יצאו המילים והמנגינה של ההמנון הלאומי ה"תקווה", מכאן יצא דגל ישראל, וכאן התחילו לימודי השפה העברית.

הניפו את הדגל

רחוב אחד העם אינו ארוך. תחילתו בבית הכנסת הגדול בצפון וסופו בבית יד לבנים, מה שהיה פעם בית הפקידות של נציגי הברון רוטשילד.

העומד ליד בית הכנסת רואה היטב את בית יד לבנים המשופץ במרחק כ-500 מטר ממנו. שלושה בתי אבן נבנו במושבה הקטנה. לקראת חנוכת ביתו של המייסד אהרון מרדכי פרימן כתב יחיאל מיכל פינס את השיר שאנו מכירים גם היום "חושו אחים חושו".

בשנת תרמ"ה (1885) החלו לבנות את בית הכנסת בנקודה הגבוהה ביישוב. 12 חלונות נבנו בבית הכנסת, כמניין שבטי ישראל. בביקורו הראשון של הברון רוטשילד בארץ ב-1887, הוא תרם את הכסף כדי לסיים את הבנייה. שנתיים מאוחר יותר ייסדה אסתר שפירא את גן הילדים העברי הראשון שבו דיברו רק עברית, שקיבל מקום בחלקו התחתון של בית הכנסת.

באותה שנה נבנה גם מגדל המים

מעל באר המושבה. בנימין זאב הרצל, שהגיע לביקור, השקיף ממרפסת בית הפקידות על המושבה המתפתחת ולגם כוס יין כשר מהיקב. הוא ריגש את האיכרים בני המקום.

מוקדם יותר, כאשר המושבה הייתה בת שלוש, נערכה תהלוכה ברחוב הראשי לבקשת ילדי "החדר". הם רצו דמות שתצעד בראש התהלוכה, וברוב קולות נבחר יהושע אוסוביצקי, מי שהיה אז פקיד הברון. רכוב על אתון הרים אוסוביצקי בגאווה את הדגל הראשון עם פסי התכלת ומגן דוד.

בספר "סיפורי המושבות" (הוצאת משרד הביטחון) תיאר ישראל בלקינד, מחלוצי ההתיישבות: "אני ופאני אברמוביץ' היינו טרודים בעשיית הדגל. זו הייתה דמות הדגל שעשינו-יריעת אריג לבנה, שתיים, שתי רצועות תכלת משני קצותיה, דוגמת הטלית שלנו, ומגן דוד של תכלת באמצע. מקוצר זמן לא יכולנו להוסיף שום מילים באמצע".

כיתה בלי הפרדה

בשנת תרמ"ו (1886) הקימו בראשון לציון את בית הספר העברי הראשון. כאן החל להתגשם חזונו של אליעזר בן יהודה, והדור הצעיר החל ללמוד בשפה העברית. אך המייסדים היו עסוקים בסוגיה קשה, האם ילמדו בנים ובנות יחד באותה כיתה?.

רק כעבור 15 שנה, ב-1901, החליט המנהל ישראל בלקינד שבנים ובנות ילמדו יחד. כיום נקרא בית הספר על שם דב חביב לובמן, ממנהיגי המושבה בראשון לציון, איש חינוך וסופר עברי. בית הספר, הנמצא ברחוב אחד העם בעיר מול מוזיאון ראשון לציון, פעיל גם היום. הבניין שופץ ואחת הכיתות הפכה למוזיאון המנציח את הכיתה הראשונה.

מוזיאון ראשון לציון ממוקם בכיכר המייסדים פינת אחד העם. כאן היה "בית רפואות", הכולל קליניקה ופוסטה, וגם דירת הרוקח. בית רפואות נוסד על ידי הברון רוטשילד וניהל אותו צבי פוסיצ'לסקי, רוקח שהגיע לראשון לציון ב-1882. כיום מוצג במוזיאון בית המרקחת הראשון ותצוגות עשירות על תולדות העיר.

צמוד למוזיאון ישנו בניין נטוש, "בית גורדון", שנבנה בשנת 1891. בעבר גרו במקום מורים שלימדו בבית הספר העברי ממול. בקומה התחתונה גרו לתקופה קצרה ישראל (לוליק) פיינברג, אשתו פאני לבית בלקינד וילדיהם, ביניהם אבשלום, איש ניל"י.

בחדר אחר התגוררו אליהו ומרים איתן, לימים הוריו של רפאל איתן, שהיו חברי ה"שומר" מן הראשונים שהגיעו לראשון לציון. סביבם התלכדו צעירי המושבה. בהמשך הפך הבית למלון "לונדון", בבעלות אהרן ורוזה, שגם ייסדו את קו הדיליז'נס מראשון לתל אביב.

תקווה מהמרתף

בכיכר המייסדים 8 נמצא הבית הראשון במושבה, שאותו בנה שרגא פייבל. את המרתף בבית הוא ייעד לאכסון התבואה וכמקום לבהמות. אך החום ששרר במרתף לא אפשר הכנסת בהמות, ולכן גרו בו פועלים ועוברי אורח. הראשון שבהם היה מזכירו של סר אוליפנט - נפתלי הרץ אימבר.

במרתף החם של הייסמן נכתבו שני בתים לשיר "תקוותנו", שלימים הפך להיות ההמנון הלאומי, "התקווה". אימבר, שהגיע לראשון לציון כדי ליהנות מאוויר היום ולהחלים ממחלת השחפת, כתב בבית השני: "לשוב לארץ אבותינו, עיר בה חנה דוד". שני מורי המושבה, חבריו של אימבר, מטמןכהן ובלקינד, שינו שתי שורות בבית השני: "להיות עם חופשי בארצנו ארץ ציון ירושלים".
 
נפתלי הרץ אימבר. הגיע לראשון לציון כדי להחלים ממחלת השחפת.  את המנגינה לשיר הלחין שמואל כהן, ששמע בילדותו את הלחן מאיכרי מולדובה. ביתו של כהן היה בסמוך לבית הפקידות. כעת נמצא באותו מקום בית קומות, וכדי להנציח את הדייר המפורסם שורטטו על מעקות המרפסות תווים כמחווה לכהן.

ב-23 בפברואר 1883 עלתה צעקה מבור שנחפר בעומק של 48 מטר. "מצאנו מים" זעק חיים חיסין, ומילותיו חקוקות עד היום בסמל העיר. ההתרגשות הייתה רבה. צבי לבונטין, זקן המתיישבים, הציע לרכוש את כוס המים הראשונה במחיר "מופקע" של 40 פרנק.

הברון רוטשילד מימן באמצעות שליחיו את חפירת הבאר ושילם גם על הבאת ה"פומפה", אותה המשאבה שממנה שאבו מים למתיישבים. עד אז הובאו המים בעגלה רתומה לשני גמלים מבית דגן או ממקווה ישראל. חלק מהמים אבד בדרך, ולעתים נתקלו המובילים בשודדים.

כעת נמצאת הבאר הישנה במורד רחוב רוטשילד וגם היא חלק מסיפורו של היישוב ושל השפה והסמלים שצמחו בו.

בסוף השבוע הבא, ב-21 וב-22 בחודש, ייערכו טיולים מודרכים בראשון לציון בעקבות השפה העברית במסגרת אירועי "לשון ראשון 4". הסיורים ייצאו מבית ספר חביב בעיר ביום שישי ב-10:30 ובשבת ב-10:30 וב-12:00. ללא תשלום.

ראשוני דבר עברית

בפעם הרביעית מתקיים אירוע בן שלושה ימים כהצדעה לשפה העברית, כנס ראש הממשלה לשפה העברית. למקום בו בית הספר העברי הראשון, גן הילדים, המקום בו נכתבו מילות והלחן של התקווה וצוייר הדגל הראשון. האירועים יתחילו ביום ג' ה-18.1.11 ויסתיימו בסיור מיוחד ברחוב אחד העם ומרכז ביום שישי 21.1.

המפגשים יקיפו את השפה העברית משפת הילדים בגני הילדים ואזכור הגן הראשון. דרך מושב עם האקדמיה ללשון העברית. על לשונות יהדות העולם, עברית צה"לית, דרך העברית של אפרים קישון. מסע הומוריסטי בעולם השמות העבריים.

ועוד מפגשים ואירועים לכבוד השפה העברית עם הופעת אמנים. הכניסה למושבי הכנס ללא תשלום. הכניסה למופעי הערב בתשלום סמלי.

כרטיסים בקופות היכל התרבות ברח' ז'בוטינסקי 19 ראשון לציון 03-9488688.

קרדיט: דובי זכאי nrg.co.il