זהבה בן חוגגת 25 שנות קריירה וראשלצית גאה
21.10.11 / 02:17
גרה בראשון לציון, לא מתלוננת, לא מתחרטת, לא מפחדת. לרגל 25 שנות קריירה וסיבוב הופעות חדש, זהבה בן לא מנידה עפעף
היא גרה במרכז ראשון לציון, בשכונת מעמד ביניים סטנדרטית, בדירת שלושה חדרים וחצי שבה היא חיה עם בנה היחיד, בן (רוזן). כמי שנולדה בשכונה ד' בבאר שבע למשפחה מרובת ילדים ומעוטת יכולת, עם ילדות שעברה בין פנימיות ועם אחות שמתה ממנת יתר, היא לא מעזה לחשוב על נהנתנות. היא אפילו לא חולמת על עושר - רק על במת בית האופרה במצרים, היכן שהופיעה האלילה שלה, אום כולתום.
בשבת הקרובה היא תציין 25 שנות קריירה, כשתפתח במועדון רדינג 3 סיבוב הופעות חדש בעל השם הסימבולי "חיים שלי". מנמל תל אביב היא תמשיך להיכלי תרבות, לאולמות ולמועדונים ברחבי הארץ; זו תהיה הפעם הראשונה שבה תפתח קופות. בהופעה הראשונה שלה, לפני 25 שנה, במועדון "גן עדן" בשדרות, היא היתה בקושי בת 18 וזמר מאיסטנבול בשם אראג'י העלה אותה לשיר דואט. במקום נכח האמרגן אלי בנאי, ויומיים אחר כך הוא כבר החתים אותה על חוזה הקלטות.
למה דווקא רדינג 3, אני שואלת, והיא משיבה: "המנהל שלי, מאיר, בחר לי". האם ראתה הופעה במקום? "לא". האם ראתה אותו בכלל? "עוד לא יצא לי". האם ייתכן כי תבקר בו לראשונה רק ביום ההופעה? ומה בדבר חזרות אינטנסיביות? בכל זאת, 25 שנה. "לא, יש רק חזרה אחת".
האדישות הזאת שעל סף הניתוק מיטיבה לתאר את המהות של זהבה. גם אם קיימת התרגשות, היא מסתירה אותה היטב. היא לא מפטפטת, לא מתרפקת, לא נחשפת, נמנעת מדיבור על הסכסוכים בחייה - למשל זה עם אמרגנה לשעבר בנאי, או זה עם אחותה התאומה אתי לוי - ושוללת את הרעיון של פספוס או חרטה. היא מתגאה בדרך שעשתה.
הדבר היחיד שהיתה משנה הוא הניהול. לאורך השנים היא התנדנדה בין מנהלים שאף אחד מהם לא טיפל בה באופן שראוי לכישרון כמותה. בנאי היה לפחות זה ששלף אותה מהשכונה ופתח בפניה דלתות, וגם בפניו. כשפגש את זהבה גם מצבו שלו לא היה מזהיר; אחרי שיצא אלבום הבכורה שלה, "טיפת מזל",כבר יכלו בנאי ומשפחתו לעבור לשכונת יוקרה בראשון לציון. בבית הזה התגוררה גם זהבה, בחדר משלה. בנו של בנאי, קובי, אף היה בן זוגה חמש שנים.
בסופו של דבר נפרדו דרכיהם והיא נותרה חסרת כל. היא לא עמדה בתשלומי המשכנתה על הדירה שקנתה ונאלצה למוכרה. בשיא השפל נערך לה מופע צדקה בהשתתפות מוזיקאים כמו ארקדי דוכין, אהוד בנאי, אתניקס ועידן רייכל; הכנסותיו נגנבו לפני שהגיעו לידיה. "כשאני למטה אני תמיד יודעת לעלות ולהמריא בחזרה", היא אומרת. "אני דיווה גם בתקופות הקשות ביותר. אני תמיד חושבת קדימה, זה לא משהו שהפריע לי, זה לא משהו שהטריד אותי, זה לא משהו שפחדתי ממנו. אני כל כך מאמינה בעצמי ובקול שלי, ביכולות שלי ובכוח שלי, ככה שהלמטה לא מחזיק מעמד. התקשורת תמיד תזכיר את מה שהיה ואת מה שעשיתי, אבל אני תמיד מסתכלת קדימה תמיד הייתי עם רגליים על הקרקע. עכשיו אני עם ניהול חדש (מאיר נחמני) וזה מה שחשוב".
הפער התהומי בין האיכויות של זהבה והפרגון התקשורתי שזכתה לו מתחילת הדרך ובין התגמול הכלכלי שמעולם לא הגיע מאפיין את הקריירה שלה עד היום. אפילו עכשיו, כשזמרים ים תיכוניים שמעריצים אותה ושאבו ממנה השראה כמו אייל גולן, ליאור נרקיס ודודו אהרון (שאיתו שיתפה פעולה בשני דואטים ובסדרה "חי בלה לה לנד") מרוויחים מיליונים, היא מתקשה לתרגם את הכישרון הגדול לנזילות בחשבון הבנק. אף על פי שהיא מקפידה לפרגן לכוכבים צעירים ואפילו למתחרה הגדולה, שרית חדד, נדמה שגל הפופולריות של הזמר הים תיכוני פסח עליה.
היא ובני הדור שקדם לה, חיים משה ויואב יצחק למשל, אמנם נחשבים לתו תקן בז'אנר, אבל נותרו מחוץ למעגל הלימוזינות, היהלומים והבתים במגדלים. כדברי עורך מוזיקלי בכיר, הם "לא מספיק פופיים". גם כשעולה הסוגיה הזאת נשארים פניה חתומים: "הבמה מספיק גדולה ואני אישה שיודעת להתמודד. אני לא מפחדת מכלום, חוץ מבורא עולם".
מה שכן, זהבה יכולה לזקוף לזכותה הופעות במקומות שכף רגלו של ישראלי בקושי דרכה בהם. מקונצרטים במדינות ערב, ששם שרה משירי אום כולתום והתקבלה בכבוד מלכים, ועד הופעה ב"סירקס דיווה" בפריז מול קהל של 60 אלף איש. נוקיה כפול שש, אם תרצו. "השפתיים שלי רעדו, כמעט לא יכולתי לשיר מהתרגשות. זו היתה הופעה מדהימה, אני לא אשכח אותה בחיים".
יש עוד רגעים שלא תשכח: הפעם הראשונה ששמעה ברדיו את "טיפת מזל", הדואט "קטורנה מסאלה" עם אתניקס והקלטת הגרסה החדשה ל"זמר שלוש התשובות" של רבקה זהר במסגרת הפרויקט "עבודה עברית". "אני זוכרת שכשהקלטתי את 'זמר שלוש התשובות' הייתי בחודש שמיני, וברי סחרוף הקליט אותי והוא היה ממש מקסים".
כששואלים אותה מדוע כל כך מעט זמרות מצליחות לפרוץ בז'אנר הים תיכוני, היא דווקא עונה מיד. "לא קל להיות אמא במשרה מלאה וגם לעבוד בלילה, צריך הרבה כוח נפשי. למזלי אחותי הגדולה מדלן עזרה לי לגדל את בן. אם את בוחרת בקריירה של מוזיקה זה גם יום וגם לילה, גם אולפנים, גם הופעות, גם טיסות לחו"ל. מי שבאמת אוהבת ועושה את זה, צריכה להשקיע. אף פעם לא הייתי צריכה לוותר על הופעה בשביל המשפחה ולא עזבתי את בן. הטיסות לחו"ל היו מקסימום ארבעה ימים, לא יותר. אם הן היו יותר זמן הייתי לוקחת אותו איתי". היום המצב שונה. "אני כבר לא צריכה עזרה. הוא גדול, עצמאי ויכול להישאר לבד. אם יש הופעה בחו"ל ואני נוסעת ליותר משבוע, אני לוקחת אותו. או שהוא נשאר עם אחותי כדי שלא יפסיד לימודים".
היא לא מכחישה שהיתה רוצה עוד ילדים. "אני מאוד אוהבת ומאוד רוצה ילדים, אבל לא יודעת מה יהיה עוד דקה, שעה, שבוע. גם בן מאוד רוצה, אבל זה משהו שצריך לבוא לבד". את רוב זמנה היא מבלה בבית, מקשיבה למוזיקה וקוראת את הספר החדש של שרה אנג'ל, "ירח משוגע". מבן הזוג האחרון שלה נפרדה לפני שמונה שנים. גם זה כמדומה לא מחליש אותה. "להיות לבד זה כיף, אני לא סובלת מזה, אני נהנית מכל רגע". לפני הפרטנר האחרון, שהיה צעיר ממנה ב-13 שנה , היתה נשואה במשך שנה לאסף רוזן, אבי בנה, שאיתו התחתנה לאחר שבעה חודשי זוגיות. היום הוא נשוי פלוס שניים ושומר על קשר רופף עם בן. "הוא די עסוק אז הם לא מתראים כל כך", מתרצת זהבה.
מתי היתה הפעם אחרונה שמישהו מצא חן בעינייך?
"זה ייתן לי משהו אם מישהו ימצא חן בעיניי? נראה לך שאני אלך לדבר איתו? אין מצב כזה. מה זה יעזור לי?".
"מתוך כבוד. הכבוד שלי זה משהו מעל ומעבר ואני בחיים לא אפנה לגבר, גם אם אני אשאר לבד כל החיים. ככה אני, ככה חונכתי".
את חושבת שגברים מפחדים לפנות אלייך כי את זהבה בן?
"גם, גם. אני יודעת שיש הרבה גברים שמפחדים להתחיל עם זמרת כיוון שהיא עובדת בלילות, על במות. לא כולם אבל יש".
פעם התפקששה לך מערכת יחסים בגלל זה?
"זה עוד לא קרה לי אף פעם. היו לי שלוש מערכות יחסים רציניות, תמיד היו מערכות יחסים ארוכות. כשאני רואה שזה לא הולך לאן שאני רוצה, אני חותכת. אני מחפשת שגבר יהיה רציני".
איזה גבר את מחפשת? מה הטעם שלך?
"לא יודעת".
את עדיין מאמינה בזוגיות? בפרק ב'?
"לא יודעת. אני יכולה לרדת לזרוק זבל ופתאום יבוא מישהו שיהיה אהבת חיי".
קרדיט: הדר אליקים "מעריב" nrg.co.il
קרדיט צילום: רוני כנעני ל- NRG
