06.11.09 / 23:29
מהי אהבה ? אלונה גביש, ראשלצ"ית משלנו תוהה על קנקנו של המושג-שווה קריאה !
מהי אהבה? אהבה היא מילה בעלת ארבע אותיות הטומנת מאחוריה עבודה קשה מאוד. כאשר אנו נולדים, בין אם עגולים וורדרדים או מקומטים ועצבניים מעוצמת החוויה, אנחנו לא נולדים עם רגש אהבה. את הרגש אנו לומדים לפתח תוך כדי חיקוי אנשים אחרים שבדרך כלל מעניקים לנו את התחושה הזו. אנחנו זוכים לאהבת ההורים, בכל אופן רובנו שהתמזל מזלם, אשר בתחילת דרכה היא אהבה ללא תנאי ולאחר מכן היא סוג של יחסי "תן וקח", אך אינה מובנת מאליה, שכן ישנם מקרים בהם הורים בוחרים להתנתק מילדיהם הסוררים או שילדים בוחרים להתנתק מהורים שלא מילאו את תפקידם ולא העניקו את הצרכים הבסיסיים לילדם.
ומה קורה כאשר אנו מתבגרים? כבר בגיל צעיר אנחנו מגלים את הקשרים החברתיים ואת האהבה שבין חברים, ולכן אנו מעדיפים חבר זה על פני אחר ובוחרים את השיוך שלנו לקבוצה, אשר בדרך זו או אחרת מגדירה אותנו. למשל אם נתחבר לקבוצת ילדים מופרעים, סביר להניח שהסביבה תגדיר אותנו כמופרעים גם כן. אבל הכי חשוב הוא שבידנו ההחלטה אם להשתייך לקבוצה הזו או לא.
בנוסף לסוגי אהבה אלו ישנה אהבת הארץ. זו אהבה מסוג אחר. כיהודים אנו מבינים שאין לנו אפשרות להחליף אותה אם נרגיש שהיא פוגעת בנו או שנתנו לה יותר ממה שהיא מחזירה. ואולי היינו רוצים להחליף אותה באחרת כי היא הזדקנה ונעשתה מכוערת וגם כיאה לגילה, שישים ואחת, היא מקטרת כל הזמן על דברים אמיתיים או על כאלו שפרי דמיונה המציא. ולכן קשה לנו להחליט, אנחנו מתעייפים ורוצים לעזוב ולנסות משהי אחרת. אולי כזאת, שאפילו אם היא יותר זקנה, יש לה הרבה מים ולכן עור הפנים שלה נראה יותר טוב, ובגלל שצומחים בה הרבה פרחים יש לה ריח נעים שלא מזכיר את חומרי הנפץ וזיעת הקיץ. וגם היינו מעדיפים שהיא תדבר בשפה אחת ולא תבלבל אותנו עם בליל של מגזרים ועדות שלא מסתדרים ביניהם. ובקשה אחרונה אם אפשר אז היינו רוצים להחליף את החום המשעמם של עיניה המדבריות בכחול אגמים ונהרות.
ועכשיו נחזור לאהבה הראשונה והראשונית, אהבת המשפחה הביולוגית, שבדומה לארץ ישראל, אנו שייכים אליה ולעולם לא נוכל להחליפה. גם אם נקטר על אופייה או שנתרחק ממנה אלפי קילומטרים עדין היא תישאר הבסיס לקיומנו. ובהפנימנו עובדה זו כדאי שנתחיל לחשוב אילו מעשים טובים אנו רוצים ויכולים לעשות למענה כדי שהיא תאריך שנים ותהיה יפה יותר עם הזמן. כיצד עור פניה יתחדש מעוצמת כמות המים המתוקים שתזרום בה, ואולי נוכל בדרך מסתורית כלשהי להעלים את ריחות חומרי הנפץ ולפזר במקומם בשמים. ואז יהיה לנו זמן לשבת ולמצוא את הדרכים הטובות המקשרות בין בליל המגזרים והעדות, כך שחום יהיה הצבע המועדף עלינו.
אני יודעת שזה לא כל כך פשוט לבצע את מה שנכתב על גבי הנייר, אבל אני גם יודעת שזה ניתן, לפחות אני יכולה להציע דרך אחת מהנה כדי שנדע שאנו צועדים בכיוון הנכון. המתכון לא מאוד מסובך, אבל דורש מאיתנו מידה של ספורטיביות ורצון לבלות תוך כדי מחיקת דעות קדומות. אז ככה, צריך להקדיש ימי חופשה ולהתאים נעלי הליכה, תרמיל, בקבוקי מים קרים, מזון ורצוי גם חברים או בני משפחה שיצטרפו.
לאחר מכן בוחרים מסלול לטיול באחד מחלקיה היפים של הארץ ויוצאים בשמחה אל הדרך מלווים בשירון קדום בן לפחות שלושים שנה. במהלך הטיול נפעמים מנופיה של ארץ הולדתנו ומודים שאין תחליף לאדמה שעליה דורכים אנו. רצוי לבקר באחד מהמוזיאונים הרבים המספרים את סיפור החלוצים שהקימו עבורנו את המדינה ואשר בטוח ימלאו את ליבנו בכבוד והערכה כלפיהם וגם בהכרת תודה. בדרך חזרה מומלץ לעצור באחת מהמסעדות של בני העדות או המגזרים האחרים כדי ליצור אמפטיה, לטעום טעמים נפלאים ולהשאיר בזיכרוננו חוויה חיובית.
ולסיכום אוסיף מתוך ניסיון אישי, שכאשר אנו רחוקים ולא ממש מכירים קל לנו לבקר את האחר ולהתלונן על הקיים, אך כאשר אנו מתקרבים וחושינו נחשפים למציאות ייתכן ונמצא צדדים חיוביים שלא עלו לפני כן בדעתנו.
