פיזור תיק השקעות מעבר למניות ואג"ח: מה חשוב לדעת

במשך שנים רבות, שילוב בין מניות לאגרות חוב (אג"ח) נתפס כבסיס לפיזור כזה, בשל ההנחה שמדובר בשני אפיקים המתנהגים באופן שונה לאורך מחזורי שוק. לכן, לכאורה, חולשה באפיק אחד עשויה להתאזן באמצעות יציבות או ביצועים טובים יותר של האחר. עם זאת, בשנים האחרונות מתרחב הדיון סביב השאלה האם פיזור זה מספק בכל מצב, ומה המשמעות של הרחבת התיק לאפיקים נוספים.

המעבר לבחינת נכסים מעבר לשוקי המניות והאג"ח משקף שינוי באופן שבו משקיעים מסתכלים על פיזור — לא רק כהקצאה בין שני סוגי נכסים מרכזיים, אלא כמבנה רחב יותר של מקורות חשיפה, הכולל בין היתר נדל"ן, סחורות, אשראי פרטי ואפיקים אלטרנטיביים נוספים.

מתי פיזור בין מניות לאג"ח אינו מספיק- להחליף אנחנו לא יכולים לרשום את זה (המלצה)

הרעיון ששילוב בין מניות לאג"ח יוצר איזון בתיק, מבוסס על הנחת היסוד הרווחת שכל אחד מהנכסים עשוי להגיב באופן שונה לתנאי השוק: מניות נוטות להיות מושפעות יותר מצמיחה כלכלית וציפיות עתידיות, בעוד שאגרות חוב קשורות לעיתים לשינויים בריבית ולמאפייני שוק אחרים.

עם זאת, קיימים מצבים שבהם הקשר בין שני סוגי הנכסים משתנה. בתקופות מסוימות, מניות ואג"ח עשויות לנוע בכיוון דומה, למשל כאשר שינויים בסביבת הריבית או בתנאים המאקרו-כלכליים משפיעים על כלל השווקים הסחירים.

כאשר שני רכיבי התיק המרכזיים מגיבים באופן דומה לאותם גורמים, מידת הפיזור בפועל עשויה להיות שונה מהצפוי. מצב זה מעלה את השאלה האם שילוב בין מניות לאג"ח בלבד מספק פיזור אפקטיבי בכל תנאי שוק, ומה המשמעות של הוספת שכבות נוספות של נכסים לתיק.

אילו אפיקי השקעה קיימים מעבר למניות ואג"ח?

חלק מהמשקיעים בוחנים שילוב של סוגי נכסים נוספים כחלק מתהליך פיזור וגיוון התיק, מעבר להקצאה המסורתית בין מניות לאגרות חוב. מגמה זו משקפת ניסיון לבנות מבנה השקעות רחב יותר, הנשען על מקורות תשואה מגוונים, ולעיתים גם על דינמיקות שאינן חופפות באופן מלא לאלו של השווקים הסחירים.

במסגרת שיח זה, עולות מספר קטגוריות מרכזיות כמו נדל"ן, סחורות, תשתיות, אשראי פרטי וקרנות השקעה אלטרנטיביות. נדל"ן, למשל, נתפס כנכס בעל מאפיינים מוחשיים, אשר התשואה בו עשויה לנבוע משילוב של הכנסות שוטפות (כגון שכירות) ושינויי ערך לאורך זמן. סחורות, מנגד, מושפעות במידה רבה ממחזורי ביקוש והיצע גלובליים, ולעיתים גם משינויים מאקרו-כלכליים כמו אינפלציה או תנודות במטבעות. תחום התשתיות כולל השקעות בנכסים כגון כבישים, מתקני אנרגיה או מערכות תקשורת, שלעיתים מאופיינים באופק השקעה ארוך ותזרימים שעשויים להיות יציבים יותר ביחס לאפיקים מסוימים, בכפוף למבנה הנכס, להסכמים ולסיכונים הרלוונטיים, אם כי תלויים בהסדרים רגולטוריים ובסיכונים ייחודיים.

אשראי פרטי מתייחס להעמדת מימון ישיר לחברות, שלא דרך השוק הסחיר, ולעיתים כרוך בפרופיל סיכון-תשואה שונה מזה של אג"ח ציבוריות, בין היתר בשל נזילות נמוכה יותר ומבנה עסקאות מותאם. לצד זאת, קרנות השקעה אלטרנטיביות כוללות מגוון רחב של אסטרטגיות – כגון קרנות פרייבט אקוויטי, קרנות חוב או קרנות גידור – הפועלות במתודולוגיות השקעה שונות, ולעיתים עשויות לפעול באסטרטגיות שאינן תלויות באופן מלא בכיוון השוק הסחיר, אך גם הן חשופות לסיכונים ולתנאי שוק משתנים.

אחד המאפיינים המרכזיים המיוחסים לנכסים אלו הוא הקשר (קורלציה) הנמוך יחסית שלהם לשווקים הסחירים, לפחות בחלק מהתקופות. משמעות הדבר היא כי תנועות חדות במניות או באג"ח אינן בהכרח משתקפות באותה מידה בנכסים אלו, בין היתר בשל אופי התמחור, אופק ההשקעה והעובדה שחלקם אינם נסחרים באופן יומיומי. עבור משקיעים מסוימים, מאפיין זה נתפס כמאפיין זה עשוי לתרום לפיזור רחב יותר של מקורות הסיכון בתיק, אם כי הקורלציה בין נכסים עשויה להשתנות בתקופות שונות ובתנאי שוק שונים— אם כי בפועל, הקשר בין הנכסים עשוי להשתנות בתקופות שונות ובתנאי שוק משתנים.

כיצד מבנה הנכס משפיע על תפקידו בתיק

האופן שבו נכס משתלב בתיק ההשקעות אינו נגזר רק מסוגו (מניה, אג"ח או נכס אלטרנטיבי), אלא גם מהמאפיינים המבניים שלו. פרמטרים כמו רמת הנזילות, אופק ההשקעה, מקור התשואה ותדירות התמחור משפיעים על התפקיד שהנכס עשוי למלא במסגרת התיק הכולל, ועל האופן שבו הוא מתקשר עם יתר הרכיבים בו.

נזילות, למשל, קובעת באיזו מידה ניתן לממש את ההשקעה בטווח קצר ובאיזה מחיר. נכסים סחירים, המתומחרים באופן רציף, מאפשרים גמישות גבוהה יותר בניהול התיק ובהתאמתו לשינויים בשוק או בצרכים האישיים. מנגד, נכסים בעלי נזילות נמוכה יותר עשויים לדרוש התחייבות לתקופות השקעה ארוכות, אך לעיתים מציעים מאפייני תשואה שונים או חשיפה להזדמנויות שאינן זמינות בשווקים הסחירים.

גם אופק ההשקעה ומקור התשואה מהווים שיקול מרכזי. ישנם נכסים שהתשואה בהם מבוססת על תזרים שוטף — כגון ריבית, דיבידנדים או הכנסות מנכסים מניבים — אשר עשויים להתאים למשקיעים המחפשים הכנסה שוטפת או יציבות יחסית לאורך זמן. לעומתם, קיימים נכסים שבהם עיקר התשואה ממומש במועד מאוחר יותר, למשל בעת מימוש ההשקעה או לאחר תקופת השבחה, ולעיתים הם מאופיינים באי-ודאות גבוהה יותר לאורך הדרך אך בפוטנציאל תשואה שונה.

תדירות התמחור היא היבט נוסף: בעוד נכסים סחירים מתומחרים באופן יומיומי ולעיתים אף תוך-יומי, נכסים אחרים מתומחרים בפרקי זמן ארוכים יותר, על בסיס הערכות שווי תקופתיות. הבדל זה עשוי להשפיע לא רק על רמת השקיפות, אלא גם על האופן שבו נתפסת התנודתיות בתיק בפועל.

בהתאם לכך, השילוב בין נכסים בעלי מאפיינים מבניים שונים עשוי לשרת מטרות שונות: יצירת תזרים שוטף לצד רכיבי צמיחה, שמירה על רמת נזילות מספקת לצד חשיפה להזדמנויות ארוכות טווח, או איזון בין שקיפות ותמחור שוטף לבין השקעות שאינן מושפעות באופן ישיר מתנודות יומיומיות בשוק. הבחירה בין מבנים אלו אינה אחידה, והיא תלויה בין היתר בצרכים הפיננסיים, באופק ההשקעה ובהעדפות הניהול של כל משקיע.

שיקולים מרכזיים בבחינת הרחבת הפיזור

כאשר בוחנים הרחבה של הפיזור בתיק ההשקעות, עולים מספר שיקולים מרכזיים.

אחד מהם הוא אופק ההשקעה האישי – כלומר, פרק הזמן שבו המשקיע מתכנן להחזיק בנכסים. אפיקים מסוימים עשויים להתאים יותר לטווח ארוך, בעוד אחרים מאפשרים גמישות גבוהה יותר.

שיקול נוסף הוא רמת הנזילות הנדרשת. היכולת להמיר נכסים למזומן בפרקי זמן שונים עשויה להשפיע על אופן בניית התיק ועל שילובם של אפיקים שאינם סחירים.

בנוסף, קיימת חשיבות להבנת אופן הפעולה של כל אפיק השקעה, במיוחד כאשר מדובר בנכסים שאינם נסחרים בשוק פתוח. הערכת שווי, מבנה השקעה ומאפייני הסיכון עשויים להיות שונים מאלו של נכסים סחירים, ולכן הבנתם מהווה חלק מהתהליך.

הרחבת הפיזור בתיק עשויה להשפיע גם על מורכבות ניהול ההשקעות הכוללת. שילוב של נכסים מסוגים שונים דורש לעיתים התייחסות רחבה יותר למבנה התיק, למעקב אחר רכיביו ולתיאום בין מקורות חשיפה שונים.

בהתאם לכך, בחינת האפשרות להרחבת הפיזור נעשית לרוב כחלק מהסתכלות כוללת על התיק, תוך התייחסות למטרות ההשקעה, למאפיינים האישיים ולמבנה הנכסים הקיים.

שוק ההשקעות האלטרנטיביות נושא בחובו סיכויים אך גם סיכונים, שיש לקחת בחשבון בעת ביצוע ההשקעה, כגון: סיכוני שוק, לרבות חשיפה למט"ח, לריבית ולשווקים גלובליים, סיכונים תפעוליים, סיכונים רגולטוריים, סיכון נזילות מוגבלת וסיכון מורכבות ושקיפות מוגבלת של העסקאות. וכן סיכונים ייחודיים להשקעות פרייבט אקוויטי, לרבות אופק השקעה ארוך, חוסר נזילות ותלות בביצועי מנהל הקרן.

האמור לעיל כולל מידע כללי ונבחר בלבד בנוגע לתחום ההשקעות אלטרנטיביות ולכן אינו מתיימר להיות כוללני ומקיף, ואין לראות בו סקירה ממצה של התחום ו/או של הסיכונים הכרוכים בו. האמור אינו מהווה יעוץ משפטי  ו/או פרשנות ו/או סקירה מלאה של הוראות הדין.  בקבלת החלטת השקעה על המשקיע לסמוך על בדיקה שהתבצעה על ידו בלבד אודות העסקה ותנאיה, לרבות יתרונות וסיכונים הכרוכים בעסקה, עליו לעיין בקפידה בכל המסמכים הרלוונטיים לעסקה, וכן להתייעץ עם היועצים המקצועיים שלו ככל שהדבר נדרש בטרם ההשקעה. הצעת ההשקעה בעסקאות של אלטשולר שחם השקעות אלטרנטיביות למשקיעים ממדינת ישראל, הינה על בסיס פטור לפי חוק ניירות ערך, התשכ"ח - 1968 ("חוק ניירות ערך") הקובע כי הצעה ומכירה לעד 35 משקיעים בכל תקופה בת 12 חודשים (כמפורט בסעיף 15א(א)(1) לחוק ניירות ערך ובתקנותיו) אשר אינם מנויים בתוספת הראשונה לחוק ניירות ערך או למשקיעים כאמור בסעיף 15א(א)(7) לחוק ניירות ערך ובתקנותיו אינה מחייבת פרסום תשקיף שרשות ניירות ערך אישרה את פרסומו. לאור האמור, ההשקעה אינה מוסדרת לפי חוק ניירות ערך ו/או לפי הוראות חוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994. ההשקעה וכל חומר פרסומי אודותיה לא אושרו על ידי רשות ניירות ערך בישראל. האמור לעיל אינו מהווה יעוץ השקעות או שיווק השקעות בהתאם לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995 ("חוק הסדרת העיסוק"). אלטשולר שחם השקעות אלטרנטיביות, כמו גם יועציה והפועלים מטעמה (א) אינם מורשים לספק ייעוץ השקעות או ניהול תיקים לפי חוק הסדרת העיסוק;  (ב) אינם בעלי רישיון מכוח חוק זה; ו-(ג) אינם מבוטחים בהתאם להוראות חוק הסדרת העיסוק. כל מידע פרסומי שנמסר וכן כל מידע שיימסר לגבי אפשרות השקעה במסגרת הצעה עתידית לא יהווה יעוץ השקעות או שיווק השקעות כהגדרתם בחוק הסדרת העיסוק. מובהר כי אין באמור לעיל התחייבות להשאת תשואה כלשהי על כספי ההשקעה. השימוש במידע לעיל הוא על אחריותו של המשתמש בלבד. המידע לעיל נכון ל - מאי 2026.

https://www.as-invest.co.il/alternative/