אושרה בניית 1,200 דירות בראשון לציון

בית המשפט דחה ערעור של עירית ראשל"צ על תוכנית מאושרת לבניה בדרום העיר  היזמים: ביקל, תשובה, פרשקובסקי, זנטקרן, מחלוף  ביקורת חריפה על העירייה - "שיקולים זרים מניעים אותה...כל מטרתה היא לנסות שוב לסכל את הליכי התיכנון תוך ניצול ההליכים המשפטיים"  חויבה בהוצאות 75,000 שקל
 

בית המשפט המחוזי לעניינים מינהלים דחה (יום ג', 21.6.11) את ערעורה של עיריית ראשון לציון על התוכנית לבניית 1,200 דירות במתחם בן 150 דונם ליד תחנת הרכבת ראשונים, בדרום העיר.

השופטת זהבה בוסתן האשימה את העירייה בשיקולים זרים ובכך שזה כ-15 שנים שהיא מנסה שוב ושוב למנוע את בניית הדירות. העירייה חויבה לשלם 75 אלף הוצאות ליזמי התוכנית.

השופטת אומרת בין היתר: "קשה שלא להתרשם, כי שיקולים זרים מניעים את העותרות. נראה, שהן לא קראו בעיון את החלטת המועצה הארצית, שקראה לשים סוף לסחבת באישור התוכנית, הנמשכת זה שנים רבות. כל מטרת העתירה היא לנסות פעם נוספת, באיצטלה של שמירה על שלטון החוק, לסכל את סיום הליכי התיכנון. קרוב ל-15 שנה עושה העירייה כל שביכולתה כדי למנוע קידום התוכנית, תוך ניצול (לרעה) של ההליכים המשפטיים".

עו"ד בר: "המטרה - לתקוע את התוכנית"

השופטת ציטטה בהחלטתה קטעים מתמליל של שיחה מוקלטת, שהוגש לבית המשפט על-ידי אחד היזמים. בתמליל אומר עו"ד רועי בר, שהיה יועץ חיצוני של העירייה בנושא זה: "הצבנו לעצמנו מטרה לתקוע את התוכנית הזאתי [כך בתמליל א.ל.], והצלחנו בזה עד עכשיו".

עתה יוכלו, ככל הנראה, היזמים לגשת לבנייה. הבעלים העיקרי של הקרקע הוא יצואן הפרחים הגדול גדעון ביקל, שהוא (יחד עם משפחת יוסי ועפרה ריבלין) בעל 110 דונם במתחם (ובעל הרשאה כמעט לכל השטח הנותר). היזמים האחרים הם חברת דנקנר בשליטת יצחק תשובה, שהיא בעלת קרקע ל-330 דירות, וחברות פרשקובסקי וזנטקרן ובניו, בעלי קרקע ל-240 דירות. גם לקבלן בכור מחלוף מגרש בפרויקט. דנקנר, פרשקובסקי וזנטקרן קנו את הקרקע מביקל בשנת 2002, בעסקות אחוזים לפי 33%-32%.

על-פי התוכנית, יבנו במתחם 24 בניינים בני 8 עד 17 קומות. כן ייבנה מרכז מסחרי. 50 דונם יוקדשו לצרכי ציבור.

עיריית ראשון לציון מתנגדת לתוכנית זה 15 שנים. הוועדה המקומית סירבה לאשר אותה, וכאשר הוועדה המחוזית אישרה אותה, הגישה העירייה ערר. התוכנית אושרה גם על-ידי המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, למרות התנגדות העירייה.

כתב שיפוי דרקוני

העירייה ניסתה במשך שנים דרכים שונות כדי למנוע את הבנייה. לדוגמה, היא דרשה מהיזמים כתב שיפוי, שהשופטת הגדירה אותו כלא-מקובל ודרקוני: היזמים נדרשו להפקיד לא מוגבלת לזמן בלתי מוגבל, לרשום משכנתה ראשונה לזכות העירייה על הקרקע ולקבל אישור מראש של הוועדה המקומית - זו שכל העת התנגדה לתוכנית! - לבניית כל בניין. המועצה הארצית התערבה, וכפתה על העירייה לבטל את כתב השיפוי הדרקוני ולהחתים את היזמים על כתב שיפוי רגיל.

העירייה גם טענה, כי בבעלותה 3.5 דונם במתחם, המיועדים לסלילת דרך, ואסור להגיש תוכנית בנייה ללא הסכמתה כל בעלי הקרקע, כולל העירייה.

ועדת המשנה של המועצה הארצית אישרה את התוכנית במרס 2010. זמן קצר לאחר מכן הגישה העירייה לבית המשפט המחוזי עתירה לביטול התוכנית, כאשר היא משתמשת בעיקר בטענות שכבר נדחו על-ידי הוועדה המחוזית והמועצה הארצית.

השופטת בוסתן דחתה את כל טענות העירייה, תוך שהיא מטיחה בה , כאמור, ביקורת חריפה. באשר ל-3.5 דונם של העירייה, פסקה השופטת, לאור תקדימים שונים, כי אין הכרח שמגיש התוכנית יהיה בעלים או בעל הרשאה לכל ה-100% של הקרקע.

כבר לפני חצי שנה, בדצמבר 2010, הציעה השופטת לעורכת דין מטעם העירייה לוותר על העתירה, אך העירייה דחתה את ההצעה. הדחיה עולה עתה לקופת העירייה 75 אלף שקל - הוצאות שיהיה עליה לשלם ליזמים.

קרדיט: