25.03.10 / 05:06
היזמים שנאבקו במשך כ-20 שנה על קידום תוכנית הבנייה בשטח ניצחו את העירייה.
קדחת בנייה באזור גוש דן: בזמן שוועדת המשנה לעררים במועצה הארצית לתכנון ובנייה דחתה את הערר שהגישה עיריית ראשון לציון ונתנה אור ירוק לתוכנית ענק במזרח העיר, שכוללת הקמה של 1,200 יחידות דיור, אישרה הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה תל אביב תוספת בנייה בכמה מתחמים בבת ים, שמסתכמת בתוספת של 520 יחידות דיור.
דחיית הערר של עיריית ראשון לציון מהווה ניצחון עבור היזמים במתחם, שנאבקו במשך כ-20 שנה על קידום תוכנית הבנייה בשטח. הסוגיה הגיע עד לשולחנו של מבקר המדינה, שב-2005 העביר ביקורת על התנהלות היועץ המשפטי לעירייה, עו"ד רועי בר, וטען כי פעל במקרה תוך ניגוד עניינים.
התוכנית בראשון לציון כוללת הקמה של שכונת מגורים חדשה בשטח כולל של 150 דונם במתחם אליקום, בין הרחובות שדרות נם, הפלמ"ח, הרצל והאר"י. במתחם יוקמו מגדלי מגורים בני 8-17 קומות בשטח של 54 דונם. לפי התוכנית, 16% מיחידות הדיור הדיור שייבנו במתחם - 192 דירות - יוקצו לצעירים ויהיו בגודל שלא עולה על 85 מ"ר. התוכנית כוללת בנוסף שטחי מסחר ושטחים שונים לצורכי הציבור.
את התוכנית הובילו יזמים שמחזיקים בשטח של 110 דונם במתחם, בהם איש העסקים גדעון ביקל, שהחזיק ב-70 דונם במתחם. במהלך השנים מכר ביקל חלק מהקרקעות לחברות פרשקובסקי ודנקנר השקעות. יזמים נוספים בשטח הם משפחות ריבלין, פוחצ'בסקי וצלליכין - מוותיקי ראשון לציון. מינהל מקרקעי ישראל מחזיק בפחות מ-10% מכלל המתחם.
העירייה נגד התוכנית
שורשי התוכנית מגיעים עד אוגוסט 1991, אז פנו היזמים לעיריית ראשון לציון במטרה לשנות את ייעוד השטח מקרקע חקלאית לקרקע המיועדת לבנייה רוויה, מסחר ומבני ציבור.
באוגוסט 1998 אישרה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה להפקיד את התוכנית, אך לאחר חודשים ספורים חזרה בה. בשלב זה החליטו היזמים לעקוף את הוועדה המקומית ולקדם את התוכנית בוועדה המחוזית, אך גם לאחר הפקדת התוכנית בוועדה המחוזית בפברואר 2002 המשיכה העירייה להגיש עררים והתנגדויות, בין היתר בטענה של צפיפות יתר, יצירת עומס תחבורתי ורעש רב שצפוי מקרבתה של התוכנית לתשתיות הדרכים.
הוועדה המחוזית דחתה את מרבית טענות העירייה, אך דרשה מהיזמים לבצע שינויים בתוכנית, בהם הקטנת גובה הבניינים המתוכננים והצפיפות. עם זאת, גם לאחר שינויים אלה - שאושרו במוסדות התכנון - החליטה עיריית ראשון לציון להטיל על היזמים כתב שיפוי, שהוגדר על ידי מוסדות התכנון כ"חסר תקדים".
למרות שהוועדה דחתה את כתב השיפוי שדרשה העירייה, עצם הגשת הדרישה יצרה עיכוב נוסף בתוכניות. בהמשך עשתה העירייה ניסיון נוסף לבטל את התוכנית, בטענה כי היא בעלת עניין במתחם ומחזיקה בשטח של 3.5 דונמים בו, אך גם טענה זו נדחתה. התוכנית אושרה לבסוף באוקטובר 2009 וחודש לאחר מכן פורסמה ברשומות, אך העירייה לא ויתרה ועשתה ניסיון אחרון להביא לביטולה, על ידי הגשת עררים נוספים. ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ובנייה דחתה גם את העררים אלה וציינה בהחלטתה: "מקווים אנו כי בהחלטתנו זו יבוא הקץ להליכים ביחס לתוכנית וניתן יהיה סוף סוף לבצעה".
יוסי ריבלין ממשפחת ריבלין, המחזיקה ב-35 דונם במתחם, מסר בשם היזמים: "אנחנו זועמים, כועסים ומותשים. ראש עיריית ראשון לציון לשעבר הבטיח לבעלי הקרקעות הקשישים כי יזכו לראות בחייהם את פיתוח השכונה. לצערי, אחדים מהם לא יספיקו. חבל שהעירייה מתעמרת בנו בצורה כזו. אנו מתכוונים להגיש תביעה נגד העירייה על עינוי הדין שעברנו. העירייה עוד יכולה להגיש עתירה מינהלית אזרחית, אך אני אומר לה: 'תם ונשלם, הרפו'".
מעיריית ראשון לציון נמסר בתגובה: "מדובר בתוכנית צפופה ורעה לעיר, שחורגת מכל תכנון סביר. מליאת הוועדה המקומית ראשל"צ הצביעה פה אחד נגד התוכנית, ולתוכנית אף התנגדו תושבים רבים משכונות סמוכות. העירייה נחושה להביא לביטול התוכנית או להקטנתה.
"בדיון שנערך במועצה הארצית הודו נציגי הוועדה המחוזית כי לא היו מאשרים תוכנית שכזו כיום. בנוגע להחלטה שהתקבלה, העירייה שוקלת את המשך צעדיה המשפטיים ואין בכוונתה לראות בהחלטת הוועדה סוף פסוק".
גרדיט: רנית נחום-הלוי TheMarker
