שיפוץ חזית הבית יחזיר את ההשקעה?

בראשון לציון יצא השבוע לדרך פרויקט שיפוץ חזיתות בתים, שבמסגרתו הקימה העירייה בשיתוף בנק הפועלים קרן הלוואות למשפצים בהיקף של 200 מיליון שקל. ראש העיר דב צור, מתגאה באפשרות שהוא מעניק לתושביו לפרוס הלוואה בסך 25 אלף שקל לכל יחידת דיור ל-10-15 שנה, ללא ריבית וללא הצמדה, והכל כדי שישקיעו את הכסף בשיפוץ המבנים. התושבים פחות נלהבים מהרעיון, וטוענים, כי מדובר בעול שלא באמת יתרום להם בעתיד.

צור: "אנו נחושים לשפר את חזות פני העיר ולחזק שכונות ותיקות שנבנו לפני 50 ו-60 שנה. מצד אחד, נחייב את התושבים לשפץ ומצד שני, אנו מבטיחים הלוואות נוחות מאוד וליווי צמוד שלנו לפרויקט. שיפוץ הבניין המשותף הוא הזדמנות כלכלית שגם תשפר את חזות הבית וגם תעלה את ערכו. בטווח הארוך המהלך ישתלם הן לבעלי הבתים הן לעיר כולה".

הקרן האמורה קרמה עור וגידים במסגרת מדיניותו של ראש העיר לחידוש פני העיר ולשיפוץ המבנים הישנים המצויים בה. לשם כך נחקק חוק עזר עירוני המקנה לעירייה את הסמכות לחייב את התושבים לשפץ את חזית ביתם, ובאחרונה משרד הפנים אף אישר את תוכניתו של צור לסבסוד הלוואות לכ-8,000 בעלי דירות שצפויים לשפץ מאות בניינים בעיר.

באמצעות שיתוף הפעולה עם בנק הפועלים, מבטיחה העירייה לתושבים כי ההחזרים החודשיים שבהם יחוייבו על ההלוואות שיקבלו, יגיעו ל-150 שקל בלבד.

למרות האופטימיות של צור, תושבים רבים בעיר אינם מרוצים מהפרויקט החדש ומגלים מעט מאוד התלהבות מההטבות שבצדו. "למה אני, שמתכוון לעבור בקרוב דירה, צריך להסתבך עם השיפוץ הזה?", שואל דוד (52) ממרכז העיר. "לי אין כל טעם לשפץ מפני שזה כסף שיורד מבחינתי לטמיון. לצערי, קונים פוטנציאלים יעדיפו עכשיו לחכות ולא לעבור לכאן לפני שייגמר הבלגן, ונראה לך שבסוף אני אוכל להגיד לקונה לשלם לי 25 אלף שקל יותר? על מה, על זה שצבענו את הבניין"?

גם תושבים שאינם מתכננים לעבור דירה בזמן הקרוב מוצאים פגמים בפרויקט המדובר, ורבים מהם אינם בטוחים שההשקעה שווה את הטרחה. "מדובר בהרבה מאוד שינויים קוסמטיים, אבל אין כמעט נגיעה בבעיות האמיתיות של המבנים הישנים", מציינת אסנת (47) המתגוררת ברחוב הרצל בעיר. "בשיפוצים מתכוונים להתרכז בעיקר בסיוד של חדר המדרגות ובצביעה חיצונית, אבל המבנים האלה צריכים שיפוץ כללי מהייסוד ולא ייפוי של המציאות".

כוכבית בטאבו

שיפוץ מבנה מגורים יכלול, בין היתר: צביעה בגוון אחיד של חזיתות המבנה וחדר המדרגות, הסדרה והסתרת הצנרת והכבלים בבניין, הסתרת מזגנים, החלפת גגונים, התקנת מסתורי כביסה, חידוש דלתות, חלונות, תריסים, סורגים, מרפסות ומעקות באופן אחיד, ריצוף שטחים ציבוריים, בניית מבנה לסגירת בלוני גז, התקנת מעמדים לפחי אשפה, שילוב מסתורים לארונות סעף, פירוק אנטנות אישיות, התקנת תאורת גן, תיקון סדקים ועמודים, חידוש תיבות דואר, החלפת מרזבים, איטום גג בטון ושחזור גדר בנויה.

בנייני מגורים בעלי חזית מסחרית ישופצו באופן אחיד, כאשר חלונות הראווה יהיו אחידים בגודלם, הסוככים בכל מבנה יהיו זהים בצבעם ובגודלם, ולכל מבנה תיקבע רצועת שילוט שרק בה ניתן יהיה לפרסם את שם בית העסק. לא יאושר חיפוי חיצוני של אבן, קרמיקה, גרניט פורצלן, או כל חיפוי קשיח אחר.

בראשון לציון לא המציאו את הגלגל. פרויקט דומה כבר יושם בתל אביב ב-2007 לאחר שמועצת העירייה אישרה חוק חדש שהרחיב במידה ניכרת את סמכותה של הרשות המקומית לאכוף את שיפוצם של מבנים בתחומה.

החוק מתבסס על הנחת העירייה כי הזנחת החזיתות היא פתח לבעיות רבות - ירידת ערך הנכס ואטרקטיביות העיר, השפעות תברואתיות, בטיחותיות וחברתיות. החוק מסמיך את מהנדס העיר לדרוש שיפוץ של חזיתות בניינים בעיר כל 15 שנה.

בתל אביב, תושבי רחוב אבן גבירול היו הראשונים שחויבו לפתוח בהליכי שיפוץ. נגד דיירי הרחוב שהביעו התנגדות למהלך איימה העירייה בהליכים משפטיים, שבסיומם תרשום להם הערת אזהרה בטאבו, כך שהבעלים לא יוכל למכור את הנכס ללא העברת התשלום בעבור השיפוץ.

בנתניה אישרה בשנה שעברה מועצת העיר פרויקט שיפוץ חזיתות בניינים ישנים בעיר, אותו מובילה החברה הכלכלית לפיתוח נתניה (חל"ת). מדובר בתוכנית הטבות הכוללת ליווי משפטי, הנדסי, תכנוני וכספי, אותה תעניק העירייה באמצעות חל"ת לוועדי בתים במרכז העיר, שיחליטו לשפר את חזות בתיהם ולהוסיף אליהם אלמנטים כמו מעלית, חיפוי אבן וכדומה.

כמו כן, בנתניה אמורה החברה הכלכלית לסייע לוועדי הבתים בטיפול בסרבני תשלום, באמצעות עורכי דין שיתנו סיוע משפטי לנציגות הבניין, על פי המלצה של חל"ת והאגודה לתרבות הדיור.

ומה עם תמ"א 38?

ע' (38) מראשון לציון, שבבניין שלו דווקא הביעו התלהבות מהפרויקט וביקשו להיכלל בו, מציין כי הוא בכלל היה מעדיף להשתמש בכספו לשיפוץ מסוג אחר: "לצערי רוב הדיירים בבניין שלי חושבים שהעירייה עושה לנו טובה, אבל למעשה אנחנו הולכים לשלם על משהו שאנחנו לא צריכים. כל הזמן מדברים על רעידת אדמה שעומדת לפקוד את ישראל, אז למה לא לחזק את המבנים באותה הזדמנות? אם מדובר בייפוי של המבנה היינו יכולים לעשות את זה לבד, בתנאים שלנו, בלי שמישהו מכתיב לנו הנחיות מלמעלה והיינו משתמשים בכסף בעיקר לשיפוץ של הדירות עצמן. הרי אנחנו חיים בתוך הדירות, ושיפוץ שלהן באמת היה מעלה את ערכן ואת איכות החיים שלנו".

טענות אלה בדבר אופי השיפוצים, קיבלו לאחרונה חיזוק גם בדבריו של חבר מועצת ראשון לציון, ד"ר אפי משה, שאומר: "ראש העיר דב צור יצא בבשורה, לכאורה, לפיה העירייה תעמיד ערבויות לקבלת הלוואות לשיפוץ חיצוני של מבנים ישנים. על אף שהכוונה היא טובה, זוהי יוזמה פזיזה ובזבזנית כיוון שבאותם אזורים ממש קיימים על פי נתוני ההנדסה בעיר כ-1,000 מבנים הזקוקים לחיזוק יסודות מפני רעידות אדמה.

"הקבלן שיחזק את היסודות, ויוכל בתמורה לבנות קומות מגורים נוספות ולמוכרן, חייב גם בשיפוץ מקיף של המבנה, לרבות שיפוץ החזות החיצונית. כלומר, אם נפעיל את תמ"א 38, נקבל ממילא גם חזות חיצונית משופצת לאותם מבנים, אז לשם מה הכפילות? על כך נאמר - סוף מעשה במחשבה תחילה".

בתגובה לדברים אמרה השבוע אדריכלית העיר ומנהלת אגף תכנון עיר בעיריית ראשון לציון, מירי ישראל: "הטיפול בנושא חיזוק מבנים במסגרת תמ"א 38 הוא סוגיה אחרת לגמרי, והעירייה מטפלת גם בו. כל שיפוץ במסגרת תמ"א 38 הינו שיפוץ כולל וממושך, ואין לקשור בין הדברים. עד עתה קיבלנו פניות מ-94 ועדי בתים שמעוניינים להיכלל בפרויקט שיפוץ החזיתות מיוזמתם, ועדיין לא נאלצנו להתמודד עם התנגדות לחוק העזר העירוני שמחייב את השיפוץ".