השחיתות חוגגת מכל עבר

ביום שישי האחרון פרסם ערוץ 2 במהדורת "אולפן שישי" את חשיפתה של עו"ד אירית באומהורן שהייתה עד לאחרונה מבכירי פרקליטות המדינה. לדבריה, הטיפול בתיק החשוב של נשיא המדינה לשעבר משה קצב, רצוף תקלות וכשלים מעוררי תמיהה, ונשען על קבלת החלטות משונות, לא מקצועיות ולא ענייניות.

אצבע מאשימה חדה במיוחד מפנה עו"ד באומהורן כלפי היועץ המשפטי לממשלה דאז, עו"ד מני מזוז, שהחליט להוציא את א' מבית הנשיא מכתב האישום, לאחר שטיוטת כתב האישום שהוכנה קודם לכן, הייתה מבוססת מאוד. 

בגלל התנהלותו זו, שבבסיסה הניסיון לתקוף את המתלוננות כנגד הנשיא, היא החליטה לפרוש מטיפולה בתיק בטענה המקוממת והמסוכנת שהפרקליטות בגדה במתלוננות.  "לא הייתי יכולה לראות אותנו הולכים שלובי זרוע בבג"ץ עם הסנגורים של קצב, זה היה בלתי נסבל מבחינתי", טענה באומהורן בשידור.

ביקורת חריפה נוספת מפיו של פקיד בכיר כנגד ראש הפירמידה בה פעל, היא זו של יועצו של מבקר המדינה למלחמה בשחיתות, מאיר גלבוע, כפי שהתפרסמה בכתבתו של מרדכי גילת ב"ישראל היום".

על פי הכתבה, סירב מבקר המדינה לבקר באופן מחמיר את התנהלותה של דליה איציק בכל הנוגע לשיפוץ דירתה בעת כהונתה כיו"ר הכנסת. לדברי המבקר, הדבר נבע מ"נהלים לא ברורים ועמומים",  בעוד גלבוע הוכיח לו שאין העניין כך. הוא ביקש ממיכה לינדנשטראוס לשקול שוב את פרסומו המעוקר של הדו"ח על מנת למנוע פרסום שגוי ומסולף. אך מבקר המדינה התעלם מכך והעדיף שלא להחמיר עם דליה איציק. לאור זאת, כתב מאיר גלבוע ללינדנשטראוס שהוא אינו רואה עצמו שותף לדו"ח הסופי כי מסקנותיו מנוגדות לדעתו. מבקר המדינה טוען כי מאיר גלבוע ביקש לפרוש מהמשרד.

בחירתי בשני המקרים הנ"ל אינה מקרית. היא באה להאיר נקודת חושך נוספת ומפחידה במדינה בה השחיתות חוגגת מכל עבר. הגיבורים המוזכרים הפעם, על התנהלותם הקלוקלת לכאורה, אינם פוליטיקאים, טייקונים או אנשי תקשורת. המדובר הוא ביועץ המשפטי לממשלה לשעבר ובמבקר המדינה הנוכחי. דמויות שנראה היה כאילו שלא היו נגועות בנגע הפסול ההולך ומשתלט על השלטון הציבורי בישראל. דמויות בהן האמנו ועליהן סמכנו. דמויות שמתפקידן להנחות ולבקר, להאיר ולהוביל למקום של צדק והגינות, למינהל תקין וליושר. האם ייתכן שגם הם אינם טלית שכולה תכלת? האם אפשר שגם הם פועלים למען אינטרסים חבויים ואפלים? האם ייתכן ושיקולי הדעת של מי שמופקדים על הסדר השלטוני, אינם ענייניים?

על פי הפרסומים, אבי בלשניקוב, מי שהיה מנכ"ל הכנסת, התמנה למנכ"ל לשכת מבקר המדינה לפני כשנה. פרקליטיו של הנשיא לשעבר משה קצב צועדים שלובי זרוע עם אנשי פרקליטות המדינה במסדרונות בג"ץ. האם ניתן או צריך לראות באלה התנהלות פסולה ומשחיתה המביאה לתוצאות המתוארות?

ככל שהתשובה לשאלה זו חיובית, חובה עלינו להוקיע ולעקור מן השורש את התופעה המבהילה שתביא להידרדרות מוסרית ולחוסר אמון במעט בו נותר עוד להאמין, במדינה שסועה הזו.  כך, כי המדרון המוביל להרס החברה בישראל, חלק מאוד. זו החברה הסובלת ממשטר הפכפך הפועל ללא הרף ולעיני כל להגדלת הפערים בתוכה, לטובת העשירים ובעלי ההון. זו החברה שהגנתה הבלעדית אינה באה מצדם של הפוליטיקאים שנבחרו על ידה ומכים בה ללא הכר, אלא מצידם של אלה המופקדים על הבקרה השלטונית ועל דרך התנהלותה. אם עליהם לא נוכל לסמוך ובהם לא נוכל לבטוח – הדרך להדמות למדינות בהן משחדים שוטרים ושופטים כלאחד יד, קרובה אלינו יותר מתמיד. אסור לנו להגיע לשם.