הרב שמשגע את האולמות בראשון לציון



החל מהשבוע אין לאולמות אירועים בעיר תעודות כשרות. הסיבה: בעליהם מסרבים לדרישת רב העיר להעסיק משגיחים מכ"א.

במשך שנים מנסה יהודה דוד הלוי וואלפא, הרב של ראשון לציון, לכפות על בעלי אולמות האירועים, ולמעשה על כל מבקשי תעודות הכשרות בעיר, לשכור משגיחי כשרות דרך חברת כוח אדם שהוא עצמו יבחר, ואינו מצליח. בשבוע שעבר הוא שלף את "נשק יום הדין": מי שלא יישמע לפקודתו, הבהיר הרב, לא יקבל תעודת כשרות (ראו מסמך). המשמעות: החל מהשבוע, ל-25 בעלי אולמות האירועים בעיר אין תעודות כשרות.

הרב מתעלם מהעובדה שמבקר המדינה, הרבנות הראשית והמשרד לשירותי דת הזהירו אותו כבר לפני כשלוש שנים שמדובר במהלך לא חוקי. בשבוע שעבר, בעקבות פנייה של מעריב, אף איימו במשרד לשירותי דת כי ישללו מן הרב את סמכותו בתחום הכשרות ואף ידיחו אותו, אם ימשיך ללחוץ על אותם בעלי עסקים. ובכל זאת, הרב מתעקש.

"חשוב להבין שבעל עסק חייב שתהיה תעודת כשרות", מבהיר דודו אסרף, יו"ר התאחדות בעלי האולמות בישראל. "אולם ללא כשרות לא יכול לעבוד. איזה רב יגיע לחתן זוג באולם בלי כשרות? מי יעשה בר מצווה לבנו במקום ששומרי כשרות לא יכולים לאכול?"

במסמך שהפיץ הרב לאחרונה נכתב: "בעלי העסקים יחתמו על הסכם למתן שירותי עזר בתחום הכשרות שתיבחר על ידינו". בשורה הבאה הוא כבר שולח איום מרומז: "נא חתימתכם על הסכמתכם, בדחיפות, כי זמן חידוש התעודות קרוב מאוד".

עלות משגיחי הכשרות לכל עסק עשויה להגיע לכ-25 אלף שקל בחודש

בכנס שערכה אתמול התאחדות בעלי האולמות טענו הנוכחים כי מדובר בשחיתות. "לא די בכך שהרב רוצה לבצע מהלך לא חוקי, שיגרום לנו לשלם כמעט פי שלושה על כל משגיח כשרות, משום שהוא יגיע מחברת כוח אדם ויעלה כ-13 אלף שקל בחודש", זעם אחד מהם, "הוא גם רוצה לבחור בעצמו את אותה חברת כוח אדם".

לפני כשבעה חודשים נקבע כי כל אולם אירועים חייב להחזיק שני משגיחי כשרות, אחד ליום ואחד לערב, כך שאם יצליח הרב, עלות משגיחי הכשרות לכל עסק עשויה להגיע לכ-25 אלף שקל בחודש.
ברבנות של ראשון לציון, העיר הרביעית בגודלה בישראל, טוענים בתגובה כי חברת כוח האדם שתעסיק את המשגיחים

תיבחר באמצעות מכרז, כמקובל.

עוד אומרים ברבנות העיר כי כל מטרת המהלך היא למנוע מצב של ניגוד עניינים משום שבמצב הנוכחי בעל העסק הוא שמשלם את משכורתו של משגיח הכשרות, ולכן אותו משגיח מחויב לו ועושה את דברו.

"הטענה של ניגוד עניינים פשוט מגוחכת", משיב עו"ד ליאור חלימי, שטיפל בנושא בעבר מטעם ההתאחדות. "אין בין בעל האולם למשגיח הכשרות שהוא מעסיק כל יחסי מרות. די בכך שאותו בעל אולם יפצה את פיו ומשגיח הכשרות, זה שלכאורה עובד בשבילו, יכול לסגור לו את העסק במחי יד. זה מקרה קלאסי של עובד שמחזיק את המעביד שלו קצר. זה בוודאי לא ניגוד עניינים".

"אין חוק שאוסר עליי לעשות את זה"

הרב וואלפא קיבל כבר לפני שלוש שנים הוראה מפורשת מהרבנות הראשית לישראל לרדת מהמהלך ולחתום על תעודות הכשרות כמקובל. "כל עוד הכשרות נשמרת, כל היתר איננו עניין של הרב המקומי. נא לדאוג לתעודות בכל ההקדם", הורה לרב היועץ המשפטי של הרבנות הראשית, עו"ד שמעון אולמן, אך מתברר כי אין בכך בכך כדי להזיז את הרב מעמדתו.

לאחר שגם בית המשפט העליון קבע כי רבני העיר חייבים לחתום על תעודות הכשרות, התקבלה במשרדו של הרב הוראה דומה מהמשרד לשירותי דת. "לטעמנו, מדיניות הכשרות החדשה אינה עולה בקנה אחד עם הוראות החוק ואינה סבירה", כתב עוזר היועץ המשפטי של המשרד לשירותי דת, עו"ד איתמר הר-אבן, וציין כי מזכיר המועצה הדתית בראשון לציון, הרב דוד גבאי, הונחה להקפיא את המהלך ולא לשתף פעולה עם הרב.

"אולם, להפתעתנו, נודע לנו כי חרף הנחייתו המפורשת של מנהל הרשות, המהלך לא נפסק. אדרבה, ננקטו צעדים מעשיים בשטח לביסוס היוזמה", הוסיף עוזר היועץ המשפטי. הוא איים כי לרב וואלפא הובהר כי המהלך שהוא יוזם אינו חוקי וכי אם יוגשו תביעות נגד המועצה, הרבנים ייאלצו לשלם את הוצאותיהן מכיסם הפרטי. בשיחה עמו טען הרב וואלפא כי אינו מכיר את התנגדות המשרד לשירותי דת לרפורמה שהוא מנהיג, והוסיף כי לפני שנים קמה ועדה שדרשה כי יחוקק חוק אשר לפיו משגיחי כשרות יועסקו רק דרך חברות כוח אדם.

"אז אני מקדים את החוק כי אני רוצה להיות רגוע", טוען הרב. "אני דורש את זה עכשיו, מי יכול להתנגד לזה? בגלל שלהם יש בירוקרטיה והחוק מתעכב אנחנו צריכים לחכות? אין חוק שאוסר עליי לעשות את זה, אז איך אני עובר על החוק? "הם לא יודעים מה בסמכותי", מוסיף הרב. "אם אני חותם על כשרות, אני צריך להיות רגוע ושקט. החוק לא יכול לחייב אותי, אם אני בעל הסמכות. אם הם רוצים, שיוציאו תעודות כשרות עם חותמת של בג"ץ ולא של בד"ץ".

"בינתיים לנו אין תעודות כשרות"

תמונת המצב היא: הרב הראשי של ראשון לציון בשלו, ומשרדי הממשלה והרבנות בשלהם, ומי שתקועים הם בעלי העסקים בעיר, שהחל מהשבוע בפועל אין להם תעודות כשרות. "לא די בכך שדורשים מאיתנו לשכור משגיחים דרך חברת כוח אדם, שעלותם גבוהה בהרבה, הרב דורש שנפטר את אלה שאנחנו מעסיקים ושהוא עצמו אישר את העסקתם, ונשלם להם פיצויים", מתלונן יהודה כהן, מנכ"ל התאחדות בעלי האולמות. "בינתיים לנו אין תעודות כשרות".

מהמשרד לשירותי דת נמסר: "המשרד לשירותי דת הנחה את מזכיר המועצה דתית דוד גבאי לא לשתף פעולה עם המהלך, שכן אין לרב העיר כל סמכות לתת שירותים ללא מעורבות של המועצה הדתית. במידה שהרב וולפא יסרב להנפיק תעודות כשרות באופן הרגיל, יפנה המשרד לרבנות הראשית בבקשה להסמיך רב אחר אשר ינהל את ענייני הכשרות בראשון לציון ויחתום על התעודות".

קרדיט: נתיב נחמני   www.nrg.co.il
קרדיט צילום: אמיר מאירי 

לכתבה המקורית:
http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/107/996.html?hp=1&cat=402


 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה