האזרח שאיים על צור התמקם מול המשטרה

מי שעבר מול תחנת משטרת ראשון וראה בחור יחף משתזף מתחת לשמשייה, ודאי ישמח לדעת שמדובר בשלמה חולי, האיש שבגללו הציבה המשטרה שמירה על ראש העירייה, דב צור. "באתי למפקד התחנה", הוא אומר, "והודעתי לו, 'זהו, לא צריך שמירה. אני כאן'"
 
כשנודע לשלמה חולי (48) שבעקבות ביקורו הסוער בלשכת ראש העירייה הוצמדה אבטחה לדב צור, הוא הגיע לתחנת משטרת ראשל"צ, מצויד במיטת שיזוף ובשמשייה שהביא מהקיוסק שבבעלותו בחוף הים. "הנחתי את מיטת השיזוף והשמשייה בחצר תחנת המשטרה", הוא אומר, "והודעתי למפקד התחנה, 'זהו, לא צריך שמירה על ראש העירייה. אני כאן'".

מה בדיוק עבר לך בראש? להתנחל עם שמשייה מול תחנת משטרה?!

"קראתי את הכתבה ב'ידיעות ראשון' שהמשפחה של דב צור מרגישה עוגמת נפש ברמה האישית. איך אני יכול להסתדר עם דבר כזה? אז הלכתי קודם כל לתחנת המשטרה כדי להבהיר שאני לא מפלצת. נורא כאב לי שזה פגע במשפחה שלו".

אתה תמיד כזה? לא דופק חשבון לאף אחד?

"אין פה עניין של לא לדפוק חשבון, רק רציתי שיידעו שלא באתי בכוונה לאיים על ראש העירייה".

כזכור, לפני כחודש המליצה המשטרה להצמיד אבטחה לראש העירייה דב צור. מאבטח הוצב בחצר ביתו ואיש אבטחה נוסף הוצמד אליו דרך קבע. "כשמצמידים אבטחה מדובר באיום קונקרטי", מבהיר מפכ"ל המשטרה לשעבר משה קראדי.

האיום הקונקרטי היה, במקרה זה, שלמה חולי. תושב העיר, בעל עסק בחוף הים, שהגיע ללשכתו של צור ואיים על חייו. על פי מידע מודיעיני שהגיע למשטרה, הוא אף ניסה להשיג כלי נשק.

זאת האשמה כבדה, שאיימת על דב צור.

"אני אסיר תודה ולא כפוי טובה", הוא אומר, "אני אוהב את דב צור, ובניתי עליו כצור חבלי בעת צרה. ביום שישי האחרון ראיתי אותו בחוף. הוא קנה ארטיק בקיוסק אחר", הוא מציין ועלבון קל נפרש על פניו. "לא ניגשתי אליו, כי המשטרה אסרה עליי לדבר איתו 30 יום. אני רוצה שיאפשרו לי לדבר איתו. אני מקווה שהוא יקבל אותי לשיחה, רק כדי שיבין שאני לא מפלצת".

ביולי 2007 העניקה לו העירייה רישיון לעסוק ברוכלות מזון בחוף הים והקיוסק של חולי יצא לדרך. "ברישיון שקיבלתי מהאגף לרישוי ופיקוח על העסקים היה כתוב, 'בשל נסיבות חייך ובמטרה לאפשר לך לקיים את משפחתך בכבוד'. כולם הרוויחו", הוא אומר, "אני נתתי פתרון לחוף של הדתיים וגם עזרתי לעצמי בתהליך של שיקום". ה"תקלה" של חולי התרחשה לפני שבועות ספורים. "ראש העירייה, דב צור, הוא בסדר מעל ומעבר", הוא מקדים ומדגיש.

 אז מה קרה שם?

"הכל התחיל כשהעירייה העבירה את החוף הנפרד לקטע הדרומי. אז אמרו לי שאני לא יכול להציב שם עגלת קיוסק, אבל נתנו לי אישור לי לשים שם מכונות שתייה וארטיקים, כדי לשרת את המתרחצים הדתיים. שילמתי אגרה על המכונות, אבל משום מה לא אישרו לי להציב אותן בחוף הנפרד. בעירייה לא מבינים שהדתיים לא יכולים לצאת לקנות שתייה בחוף מעורב", הוא מתרעם.

 לפני כחודש, בצהרי יום השבת, הגיע צוות פקחי העירייה לקיוסק, שמופעל בשבתות על ידי אחייניתו. "בלי אזהרה מוקדמת", הוא אומר, "ואחרי שלוש שנים שלא אמרו לי כלום, הם אמרו לכמה אנשים, וגם לאישה אחת בהיריון, לקום מהכיסאות ששמתי בסמוך לקיוסק. ברגע שהקימו את האישה בהיריון עשיתי את הטעות", הוא מודה.

 מה הטעות?

"ביום ראשון הלכתי לעירייה, ושם אמרו לי שלפי הרישיון שלי אני לא יכול להציב במקום כיסאות. הלכתי למספר גורמים פוליטיים בעירייה וביקשתי מהם רישיון זמני להצבת כיסאות בסמוך לקיוסק והם אמרו שיעזרו לי".

אז מה השתבש?

"הייתי שבור ורצוץ והרגשתי שאני חייב להיכנס לראש העירייה", הוא מספר בקול חלש, "אני חרד לפרנסה שלי. הפקידות בלשכה לא אישרו לי להיכנס ולדבר עם צור ואני הרמתי את הקול כדי שראש העירייה ישמע אותי".

 מה צעקת?

"המילה הכי כבדה שנזרקה שם הייתה, שבגלל כל ההתעללות שגורמים לי גם אני יכול לעשות בלאגן. התכוונתי שהבלאגן זה לבוא ולצעוק בעירייה".

לאחר הביקור, הקצר יש לומר, בקומה החמישית בבניין העירייה, הלך חולי לדרכו. למחרת הגיעו לחוף הים שלושה שוטרי יס"מ ודרשו ממנו להתלוות אליהם לתחנה. "ביקשתי מהם לעבור פוליגרף כדי שיבדקו אם בכלל חשבתי להזיק למישהו", הוא אומר, ונראה כי נפגע מעצם מעצרו, דווקא בתקופת שיקום מוצלחת. למחרת בבוקר, לאחר חקירה, הוא שוחרר לביתו בתנאי שלא יתקרב ללשכת ראש העירייה 30 יום.

תגובת העירייה

"ההחלטה להציב אבטחה לראש העירייה הינה בסמכות בלעדית של המשטרה. לא רק שלראש העירייה לא הייתה כל נגיעה להחלטה, היא נכפתה עליו, בניגוד לדעתו, והסבה לו ולמשפחתו אי נחת רבה. למר שלמה חולי הובהר שזו העונה האחרונה בה ניתן רישיון לרוכלות בחוף הים. בשנה הבאה לא יינתנו כלל אישורים לרוכלות בחוף. הצבת מכונות שתייה בחוף מחייבת מכרז. אם מר חולי ייגש למכרז ויזכה בו, יורשה לו להציב מכונות שתייה".

איום אמיתי או ספין תקשורתי?

עו"ד דוד טובול, פרקליטו של חולי הגיב: "משטרת ישראל בדקה את העניין ויש לסמוך עליה. ברור שמרשי אינו מהווה איום לראש העירייה. ראיה לכך היא שהוא נבדק, תוחקר ושוחרר על ידי המשטרה. ייתכן שהאיומים שיוחסו למרשי הונעו מתוך שיקולי ספין תקשורתי. מרשי אדם פשוט המנסה לשקם את חייו ולפרנס את משפחתו".

הכתבה המלאה מתפרסמת בסוף השבוע ב"ידיעות ראשון".

קרדיט: חזי דרקסלר mynet