08.07.10 / 00:41
נתוני הזכאות לתעודת בגרות מלמדים על פער משמעותי בין יישובי השרון לבין יישובי השפלה.
נתוני הזכאות לתעודת בגרות מלמדים על פער משמעותי בין יישובי השרון לבין יישובי השפלה. האם הכל מתחיל ונגמר בתקציבים?
בסוף השבוע שעבר פרסם משרד החינוך את נתוני הזכאות לתעודת בגרות בשנת הלימודים תשס"ט על פי חלוקה של ערים בישראל.
בעוד ערי השרון, ביניהן הרצליה, רעננה ורמת השרון עומדות על 75 אחוזים ומעלה, ערי המרכז והשפלה, ביניהן חולון, בת ים, ראשון לציון ורחובות מדשדשות הרבה מאחור עם 68-66 אחוזי זכאות במקרה הטוב (נס ציונה וחולון) ו~58-59 אחוזי זכאות בלבד במקרה הרע (בת ים ורחובות).
"אין ספק שיש הבדלים ניכרים באחוזי הזכאות לבגרות באזורים שונים בארץ, אך עם זאת, כאשר עושים השוואות, חשוב לזכור שעיר גדולה כמו ראשון לציון תזכה לציונים נמוכים יותר בשל ההטרוגניות של האוכלוסייה והמעמדות השונים", טוען פרופ' יזהר אופלטקה מבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב. "באזור המרכז והשפלה ישנן הרבה ערים גדולות, לעומת ערים קטנות בהן האוכלוסייה יותר הומוגנית כמו אלו שנמצאות בשרון".
זה המדד היחיד להצלחה בבגרויות?
"מדד נוסף אשר משפיע מאוד על היחס בהצלחה בבגרויות הוא גיל העיר. עיר כמו רעננה היא מאוד ותיקה. מדובר במשפחות ותיקות מאוד ואוכלוסייה מבוססת. מחירי הדירות ברעננה, הרצליה ורמת השרון הם גבוהים מאוד, על כן אין כמעט משפחות צעירות מהמעמד הבינוני-נמוך אשר מסוגלות להרשות לעצמן להתגורר שם. לעומת זאת, משפחות מבוססות מגיעות לעיר ונשארות שם שנים.
"גם ברמת גן וגבעתיים האוכלוסייה היא במעמד הבינוני גבוה יחסית לערים אחרות בשפלה, אך אני יכול לומר שההצלחה של רמת גן היא בכך שמבנה מערכת החינוך שם הוא א' עד ח', ורק לאחר מכן תיכון. אנו כבר יודעים שמבנה לימודים שכזה מעורר הצלחה גדולה יותר בקרב התלמידים מאשר מבנה של חטיבת ביניים".
מה קורה באזור השרון?
"באזור השרון מדובר לרוב בערים או יישובים ותיקים והמוגנים, מלבד העיר נתניה. בתל אביב לדוגמא, לה יש את הצפון החזק, אך ההטרוגניות שלה משפיעה ולכן אחוזי ההצלחה שלה לא בין הגבוהים. הסיבה השנייה לפערים בין האזורים יוצאת מהסיבה הראשונה. ערים ותיקות מבוססות, בעלות אוכלוסייה חזקה, הן בעלות יותר משאבים להשקעה בחינוך. ישנה אפשרות טובה יותר להשקיע בכיתות טובות יותר, יום לימודים ארוך על חשבון העירייה, כיתות קטנות ועוד".
בעיר בת ים היה ניסיון לתוכנית חינוך אישית, ועדיין הנתונים נמוכים מאוד.
"התהליך של שלומי לחיאני בבת ים עם החינוך האישי התחילה לפני שלוש שנים בלבד ועל מנת לראות הצלחה או כישלון צריך להמתין קצת בסבלנות, מספר שנים נוספות".
"ראש עיריית בת ים, שלומי לחיאני, והנהלת העירייה גאים בילדי העיר ובמוריה על העלייה המתמדת והעקבית בשיעור הזכאות לבגרות בקרב תלמידי בת ים", נמסר מעיריית בת ים, "בשנת תשס"ו עמד שיעור
הזכאות על 51.42 אחוזים, בשנת תשס"ז 55.39 אחוזים, בשנת תשס"ח 58.99 אחוזים ובשנת תשס"ט עומד שיעור הזכאות על 59.29 אחוזים.
"המדובר בעלייה בשיעור של למעלה מתשעה אחוזים בשש שנים. העלאת שיעור הזכאות לבגרות היא עדות נאמנה להצלחתו של 'מודל בת ים לחינוך אישי' ולכך שכאשר משקיעים משאבים כה רבים במערכת החינוך, מגיעים לתוצאות מיטביות".
הפערים גדלים
"חשוב לשים לב שמדובר בנתונים עקביים במשך שנים רבות", אומר ד"ר ניר מיכאלי, ראש החוג לחינוך בסמינר הקיבוצים. "ישנו מתאם בין מצב סוציו אקונומי להצלחה בבגרויות. הנתון החשוב ביותר להצלחתו של תלמיד במבחני הבגרויות הוא הרקע הסוציו אקונומי של משפחתו. כל הפטנטים שמנסים לעשות, התכוננויות לבחינות, מצליחים רק בשוליים".
מה הכוונה? ניסיונות לשפר את רמת התלמידים הם לשווא?
"חשוב להסתכל גם על נתונים מקבילים. נתוני המיצב בודקים בשנים האחרונות גם את החשיבות של שיעורים פרטיים. הנתונים מראים באופן מובהק, שבקרב האוכלוסיות החזקות יש שימוש מאסיבי בשיעורים פרטיים אחר הצהריים. ההורים ויתרו כמעט באופן מוחלט על בית הספר כמקום שיכין את ילדיהם לבחינות הבגרות, ומעדיפים לשלם הרבה כסף על מנת לקבל תוצאות טובות.
"ברור שיש הבדל בין הערים השונות בכמות השיעורים הפרטיים, ושוב מדובר במצב סוציו אקונומי. נתונים נוספים מעניינים הם של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לגבי מתן הקלות בלימודים.
"לא כמו שנחשוב בצורה אינטואיטיבית, על פי הנתונים דווקא באוכלוסיות החזקות מקבלים הרבה יותר הקלות מאשר באוכלוסיות החלשות אשר זקוקות להן יותר. מערך האבחונים עולה הרבה מאוד כסף ולכן לא כולם יכולים להרשות לעצמם לערוך אותם. משפחה שיש לה כסף יכולה להרשות לעצמה לעזור לילד הרבה יותר".
על פי מה שאתה אומר, אין ממש תקווה לצמצום הפערים מבחינת אחוז הזכאים לבגרות?
"בשביל זה צריכה לצאת מדיניות ממשלתית מכוונת של צמצום פערים. צריך להשקיע הרבה יותר כספים בחינוך, ולתת את הדחיפה קדימה לאוכלוסיות חלשות יותר. אופק חדש הוא כיוון נכון אבל לא מספיק עדיין. יש חשיבות גדולה בהשקעה של הרשות המקומית. ככל שהארנונה גבוהה יותר ככה הרשות יכולה להשקיע יותר בחינוך, וההיפך".
גם חברת הכנסת רונית תירוש (קדימה), לשעבר מנכ"לית משרד החינוך, סקפטית לגבי צמצום הפערים בין הערים השונות. "בסופו של עניין, דבר אחד תלוי בדבר שני", היא אומרת, "הרשויות החזקות מתקצבות הרבה שעות נוספות, ומצליחות לגייס מורים טובים יותר.
"ההשקעה של אותן רשויות מתבטאת גם בחינוך א-פורמאלי, שכמובן משפיע גם על הרצון של הילדים ללמוד. אני יודעת שבערים בשרון לדוגמא, שם לעיריות יש הרבה כסף, מביאים מורים של בתי ספר לבגרויות ופסיכומטרי, כך שזה מקדם יותר את התלמידים ".
אבל גם עיריית חולון ועיריית ראשון לציון הן רשויות חזקות בעלות תקציבים.
"יש קורולציה גדולה בין סוג האוכלוסייה להצלחה במבחנים. אוכלוסיות מבוססות דואגות שישקיעו יותר בחינוך. הרשויות החזקות מעבירות תקציבים וארנונה למען המטרה, דבר שלא תמיד אוכלוסיות חלשות יותר יכולות לעשות. אין ספק שקיים אי שיווין גדול בין ערים שונות, והנתונים שקיבלנו השנה לגבי נתוני אחוז הזכאות לבגרות לא מפתיעים אף אחד. כבר שנים שיש פערים כאלו, שרק הולכים וגדלים".
אז מבחינתך הפער אינו בר סגירה?
"אי אפשר לומר שהפער יכול להיסגר באופן מוחלט. אולי אפשר להקטין אותו על ידי העברת תקציבים נוספים לאוכלוסיות חלשות על פני אוכלוסיות חזקות. המדינה צריכה לתקצב באופן דיפרנציאלי. הפערים מתחילים עוד מימי הגן ולא רק בתיכון. צריך להשקיע כבר מתחילת מסלול הלימודים.
"בזמנו אני העברתי את שיטת התקצוב הדיפרנציאלי לערים, אבל יולי תמיר מסיבה כלשהי החליטה לבטל אותו. אני מאמינה שצריך לתקצב אוכלוסיות על פי שכונות ולא על פי ערים. זה לא חוכמה שאומרים עיר חזקה או חלשה, אלא כמה שכונות חזקות או חלשות יש בה. יכול להיות שבשרון ישנן הרבה יותר שכונות חזקות מאשר שכונות כאלו בשפלה. חשוב גם להשתמש בתקציבים עבור קבוצות למידה קטנות יותר. שם תהיה ההשפעה הגדולה ביותר לדעתי".
עמוק בממוצע
בעיריית חולון היו השבוע גאים במיוחד בנתונים שפורסמו, לפיהם שיעור הזכאים לבגרות בחולון עומד על מעט יותר מ~66 אחוזים – פחות מיישובים כמו אשדוד, אשקלון, נשר, תל מונד ובית ג'אן. "לראשונה בתולדותיה, חולון חוצה את קו ה~65 אחוזים בזכאות לבגרות", מסרה דוברת העירייה, "מדובר בעלייה של 4.15 אחוזים בזכאות לעומת השנה שעברה.
זוהי חלק ממגמה מתמשכת של עלייה בזכאות לבגרות בשנים האחרונות, שכן מאז 2005 עלתה חולון ב~8.2 אחוז בזכאות. בין הגורמים שתרמו לעלייה המתמדת ניתן לציין את ההשקעה בבתי הספר בעיר ואת ההשקעה האישית של ראש העירייה בתקציב לתגבור ובהענקת פרס ראש העירייה לבתי הספר המצטיינים".
לטענת עיריית חולון, נעשה מיפוי של תלמידים המועדים לכישלון או העומדים על הסף, ובחלק מבתי הספר הוצמד להם חונך – מורה, סטודנט או תלמיד מכיתה בוגרת יותר, ונבדקה האפשרות לשלבם במערך תגבורים נוסף או בשיעורי עזר, כאשר כל מה שנעשה תועד בכרטיס התלמיד. במקביל, בוצע פיקוח ומעקב שיטתי אחר נוכחות התלמיד וביצועיו.
"האמירה כי 'כל ילד יכול' אינה רק סיסמה בחולון כי אם מציאות. ההשקעה שלנו בבתי הספר ובתגבור מוכיחה את עצמה", אמר ראש העירייה מוטי ששון.
סגנו ונציג המורים בחולון, עזרא סיטון, דווקא לא מתלהב מנתוניה של חולון. "אמנם יש להיות מרוצים מהעובדה שישנה עלייה של ארבעה אחוזים בשיעור הזכאות לבגרות בחולון לעומת השנה שעברה, ושישנה עלייה מדורגת בחמש השנים האחרונות, מ~58 ל~66 אחוזים", אומר סיטון.
"יחד עם זאת, לאור ההשקעה האדירה של ראש העירייה בנושא החינוך הפורמאלי והתקצוב של מערכת החינוך בעיר, חולון עדיין מדשדשת ונמצאת במקום ה~42 מבין הערים בארץ, למרות שהיא נחשבת בין החזקות. לא הגיוני שבערים כמו יבנה, אשדוד, אשקלון, שהאוכלוסייה בחולון לא נופלת מהם מבחינה כלכלית וחברתית, היו הצלחות גדולות יותר ועברו את רף 70 האחוזים בזכאים לבגרות. הדבר בהחלט אומר דרשני".
מהו היעד לדעתך?
"היעד שחולון אמורה לשאוף אליו הוא 80 אחוזים בזכאות לבגרות. אז גם נוכל לומר שחולון על המפה בנושא החינוך. לשם כך יש לבצע לאלתר מספר צעדים שיעלו כסף נוסף ויהיו השקעה בטוחה בהמשך. יש להבין שהפערים בין הרשויות תלויים בשלושה מימדים: איכות התלמידים, סגל המורים והתקציב שניתן על ידי הרשות למערכת החינוך העירונית. רק כאשר שלושת התנאים יעמדו כולם במקום הראשון, הרשות תצליח".
בעיריית ראשון לציון הביעו השבוע אכזבה קשה נוכח נתוני הזכאות לבגרות, ומיהרו לטעון כי הדבר קשור לקדנציה של ראש העירייה הקודם. "העיר ראשון לציון אמנם מדורגת מעל לממוצע הארצי, העומד על 52.2 אחוזים במגזר היהודי, אך מדורגת במקום לא טוב באמצע", הודו בעירייה, אך הדגישו כי הנתונים משקפים את שנת הלימודים תשס"ט, שהחלה בימי מאיר ניצן.
"הנתונים עגומים וידענו זאת", אומר ראש העירייה דב צור. "אנחנו מצויים עמוק בממוצע. אין שום סיבה שעיר חזקה מבחינה סוציו אקונומית כראשון לציון לא תוביל את הדירוג. זו בדיוק הסיבה שהחלטתי להציב כמטרה מרכזית את העלאת רמת ההישגים בעיר. זו מטרה ריאלית ואני מתכוון לעשות הכול על מנת להגיע אליה".
צור הוסיף, כי "הנתונים הללו הם הוכחה נוספת לשינוי הנדרש במערכת החינוך. אני מאמין שהמעבר למבנה שש~שנתי, יחד עם המשאבים הרבים שהוספנו למערכת, השינוי בסדר העדיפויות, תשומת הלב הניהולית, תוספת שעות הלימוד, שעות תגבור לתלמידים חלשים ועוד, יניבו פירות, ישפרו את ההישגים של תלמידי העיר ויציבו את ראשון לציון בחזית המפה החינוכית בישראל".
ראש מינהל חינוך, אריאלה ישראלי, התייחסה לנתונים ואמרה כי "הנתונים לא חיוביים, אבל לא חיכינו לנתונים הללו כדי להוביל בתוך בתי הספר פעולות ממוקדות לטיפול בילדים עם פערים לימודיים. אנו תקווה שהפעולות הללו יחד עם השינויים הצפויים והדיאלוג עם בתי הספר ישאו פרי, ויביאו לשיפור בהישגים הלימודיים כבר בשנת תש"ע". ישראלי הדגישה כי "נמשיך בפעולות הללו ונרחיבם גם בשנת הלימודים הבאה".
"זה מאוד מאכזב לגלות ששוב פעם העיר רחובות מתדרדרת אחורה במקום להתקדם", אומר חנניה וינברגר, חבר מועצה עיריית רחובות, "בשנה שעברה, לאור התוצאות המביכות שהתפרסמו, הגשתי בקשה לישיבה מיוחדת בנושא חינוך על מנת שנוכל להבין מה הסיבות שהעיר מדורגת כל כך נמוך ביחס לערים אחרות. נראה לי שגם השנה נצטרך לדון בנושא".
מהן הסיבות לדעתך שרחובות ממשיכה להיות מדורגת נמוך?
"לדעתי תוצאות הזכאות לבגרות מסולפות, לא רק ברחובות אלא בכל הארץ. אני לא מנסה להגן על רחובות, אבל ברור לכולם שיש חישובים לא הגיוניים כמו תלמידים שלא ניגשים כלל למבחנים ולמרות זאת נכללים בשכלול הסופי".
בכל זאת, אם מסתכלים על תוצאות של ערים באזור השרון למשל, רואים הבדל ניכר למרות שזו אותה שיטת בדיקה.
"ברור לי שאנחנו צריכים לעשות חושבים ברצינות לגבי התוצאות. אני מאמין שהרבה מזה קשור לטיפול פרטני, אחריות אישית של המורים והשקעה היחיד. יכול להיות שבמקומות אחרים זה מתקיים וברחובות לא מספיק. חשוב מאוד לקחת את התלמידים החלשים ולקדם אותם. אסור בשום אופן לוותר עליהם, ואני יודע שברחובות מקפידים שלא לזרוק החוצה כל תלמיד חלש שעשוי להוריד את הממוצע. זה מאוד משפיע על התוצאות".
קפיצה באזור
על פי נתוני משרד החינוך, אזור היא העיר בה נעשתה הקפיצה המרשימה ביותר באחוז התלמידים הזכאים לבגרות מלאה.
"בשנה שעברה היו לנו 52.89 אחוזי זכאות וכיום זכאים 68.67 אחוזים מתלמידי אזור", אומר ראש המועצה אריה פכטר, שהתקשה להסתיר את גאוותו מהנתונים המרשימים.
"עשינו את הקפיצה הכי משמעותית בארץ וזאת כי אנחנו משקיעים משאבים רבים בחינוך ילדינו. כל תלמיד שרק רוצה מקבל מורים פרטיים הביתה שאנו מסבסדים.
"כל ילד באזור הוא עבורנו שם ולא מספר. אנחנו מכירים כל ילד וילד, איפה הוא לומד ומה הוא עושה. אני מאוד שמח שהגענו לתוצאה הזו, ואם היה לנו תיכון באזור אז היו לנו תוצאות הרבה יותר טובות, לא שחלילה התיכונים בחולון אינם טובים".
השרון מול השפלה
מ.א. דרום השרון 86.64% אזור 68.87%
רעננה 78.58% נס ציונה 68.19%
רמת השרון 77.61% חולון 66.19%
הוד השרון 76.54% ראשל"צ 61.63%
הרצליה 75.35% בת~ים 59.29%
מ.א. לב השרון 70.59% רחובות 58.48%
קרדיט: ליעד גרינבוים, ליאת לוי nrg.co.il
