העלאת גיל הפרישה מצה"ל – צוחקים עלינו

משרד האוצר וצה"ל הגיעו להסכם לפיו גיל הפרישה מהצבא יועלה מ-45 ל-50. לכאורה, עוד החלטה בשורת ההחלטות התמוהות המתפרסמות חדשות לבקרים באמצעי התקשורת. אלא שהפעם, נראה כי נשבר שיא חדש. שיא של עזות מצח. שיא המקבע את מקבלי ההחלטות כרואים בנו, תושבי המדינה, דבילים גמורים.

במה הדברים אמורים? בחודש מרץ השנה, דרש שר האוצר מצה"ל להעלות את הגיל הפרישה משורותיו – ללא לוחמים – לגיל 57. הצבא התנגד נמרצות בטענה כי פגיעה בהטבה זו תרחיק משורותיה עובדים איכותיים שהרי בגיל זה, הפורשים לא ימצאו עבודה בשוק האזרחי ולכן מראש לא יהיו מעוניינים לשרת בקבע. מי שפתר את הפלונטר היה ראש הממשלה שבעת דיוני תקציב הביטחון הכריע – התקציב יקוצץ ב-2.7 מיליארד ותמורת זה גיל הפרישה יועלה לגיל 50 בלבד.

הכרעה זו באה לידי ביטוי כאמור, וגיל הפרישה הממוצע ללא לוחמים בצה"ל יועלה בהדרגה עד לגיל 50. אלא - וכאן הדובדבן שבסיפור – שהדבר יקרה בשנת 2029. כלומר בעוד 19 שנה!!!

לשם הבנת העניין – גיל הפרישה הנמוך מצה"ל, כולל של חיילים שאינם לוחמים, מזכים בפיצויי פרישה גבוהים ומאפשרים לפורש התחלה של קריירה מקצועית המשכית או חדשה. תנאי השירות המשופרים של אנשי הקבע מאפשרים להם כיום פרישה לגמלאות בגיל 45, כך שבפועל הם משרתים כ-25 שנה ומקבלים פנסיה מהמדינה לאורך עשרות שנים, תשלומים מופחתים במס הבריאות ובביטוח בלאומי והטבות לא מעטות נוספות. לכן, צפות להן השאלות – מדוע גיל הפרישה שלהם שונה למשל משלי? מדוע גיל הפרישה שלהם הועלה לגיל 50 בלבד ולא לגיל 67, ככל אזרח אחר? במה הם שונים מעובדים אחרים במשק?

אבל הבדיחה העצובה היא בשנת הביצוע. במדינה בה קשה לתכנן לחודשים הבאים, מי מתכנן ל-19 שנים קדימה? מי יודע מה יקרה עד אז? למה לא נכון יותר היה לרדת מן העץ המטופש ולהצהיר שלא מעלים את גיל הפרישה, אם בעצם לכך מכוונים? מדוע הם כל כך בטוחים שאנחנו כל כך מטומטמים?

הנושא מקומם עד כאב. מצד אחד מנסים כנראה לכבד את מילתו של ראש ממשלה שייתכן מאוד שבעת שהציע את הצעתו כבר תכנן שזו לא תצא אל הפועל ומצד שני, כנראה שלא רצו להיכנס בעת הזו לעימות עם הצבא או עם משרד האוצר. אז מה עושים? יוצרים החלטה דבילית ומגוחכת הדוחה את ההחלטה האומללה לזמן בלתי נראה לעין, תוך זלזול מופגן ומרושע בעדר המורכב מן המצביעים המתייצבים בקלפיות ביום פקודה, על מנת לבחור במי שרומס את חייהם ואת כבודם, ללא היסוס.