מכינים את המקלטים בראשל"צ

חברי הכנסת אבי דיכטר וזאב בילסקי סיירו השבוע בראשון לציון כדי לבחון את רמת המוכנות של העירייה וגורמי הביטחון בעיר לשעת חירום. בשנה הקרובה ייערכו תרגילים הבוחנים נפילת טילים בשטח העיר. אחת הבעיות: המקלטים הציבוריים אינם מספקים הגנה לעשרות אלפי תושבים.
 
ביום שני התקיים סיור של חברי הכנסת אבי דיכטר וזאב בילסקי, חברי ועדת חוץ וביטחון של הכנסת, בעיריית ראשון לציון. במסגרת הסיור נבדקה רמת המוכנות של העירייה ושל גורמי הביטחון בעיר לשעת חירום. כן נערך סיור במרכז התפעול ובמוקד העירוני בעירייה.

בכינוס נכחו ראש העירייה דב צור, מנכ"ל העירייה פרנקו גונן, ונציגי עירייה הקשורים למערך הביטחון כגון אדי נרומברג, מנהל אגף שירותי חירום בחברה לביטחון וסדר ציבורי, מנכ"ל החברה מוטי נחמני ועוד.

בתחילת הישיבה שאל ח"כ דיכטר האם בעברה הייתה ראשון לציון אי פעם בטווח נפילת טילים כלשהם, אם במלחמת לבנון השנייה או במבצע עופרת יצוקה, ונענה כי למעשה רק בזמן מלחמת המפרץ נפלו שני טילים בעיר, האחד בגן העיר והשני בשכונת נחלת יהודה.

צור הוסיף כי העיר נמצאת בטווח של 180 ק"מ בקו אווירי מגבול לבנון וכ~60 ק"מ מהגבול עם עזה. על כך השיב דיכטר כי התרגול בתנאי אמת חשוב כמו הלימוד מניסיונם של אחרים, "בייחוד שהיום אתם כבר בטווח, גם מדרום וגם מצפון", לדבריו.

ח"כ זאב בילסקי פתח ואמר ש"ענייננו בהגנת העורף. אנחנו בכנסת מלבד תפקידנו כמחוקקים, אנחנו גם אחראים לפקח על פעולות הממשלה. אנחנו עוברים עיר עיר כדי לבחון ולהתרשם עד כמה ראש העירייה והצוות הבכיר מודעים לעניין, מתרגלים את העניין ומפתחים אותו. הניסיון שלי בתקופה הארוכה שכיהנתי כראש עיריית רעננה, מביאה אותי יותר מכל להבין שלמעשה בשעה הזאת ראש העירייה הוא המפתח לכל מה שקורה בעיר".

צור פתח והסביר כי גודלה של העיר מהווה אתגר למערך האבטחה. "בגלל הגודל של העיר אי אפשר לרכז את הביטחון למקום אחד, ואנחנו עובדים על מדיניות של חלוקת העיר לרבעים ומנהלה עם צוות מיומן לניהול רובעים בנפרד וגם יחד".

אדי נרומברג, מנהל אגף שירותי חירום בחברה לביטחון וסדר ציבורי, העביר הסבר מקיף מלווה במצגת על היערכות מוקדי החירום בעיר בזמן אמת, והסביר כי הסיוע שמקבלים תושבי העיר בזמן חירום מתקבל ממספר מוקדים: משטרה, מד"א, עירייה, פיקוד העורף, כיבוי אש, צה"ל ואף נציגים מחברת החשמל במידת הצורך. הדגש על תפקידה של העירייה במערך הוא בהכנת השטח לשעת חירום ותפקוד יעיל עם גורמי הביטחון בזמן אמת.

תשעה מכלולים

המצבים שעשויים לגרור את העיר להכרזה על מצב חירום הם מלחמה כמובן, פיגועי טרור, אסונות טבע, מגיפות ותקלות תפעוליות למיניהן. במקרה של הכרזה על מצב חירום בעיר, נכנס מטה החירום העירוני לפעולה ומתקשר עם גורמי אבטחה וביטחון שונים תוך מתן הנחיות לגופים העירוניים במקביל.

מטה החירום העירוני מחולק לשלושה מכלולים עצמאיים ושני מרכזים, שבכל אחד מהם שלושה מכלולים נוספים של ביטחון. כלומר סך הכול תשעה מכלולים: ועדת מל"ח (משק לשעת חירום), ועדת פס"ח (פינוי וסיוע בחירום), רח"ל (רשות החירום הלאומית), מכלול אמרכלות, מרכז אוכלוסייה, מרכז תשתיות, ביטחון וסדר ציבורי, מכלול מינהל הציבור והמוקד העירוני. 

ועדת המל"ח העירונית אחראית על הכנת מפעלים לחירום, אספקת שירותים ומוצרים חיוניים, היערכות לקליטת מפונים ושמירה על שגרת חיים יציבה עד כמה שניתן. ועדת פס"ח מטרתה העיקרית בטיפול ופינוי אזרחים או חללים בזמן חירום. רח"ל היא רשות שהוקמה בעקבות לקחי מלחמת לבנון השנייה, ותפקידה תיאום בין גורמי הטיפול באזרחי העיר בזמן חירום. אלו שלושת המכלולים העצמאיים.

מרכז האמרכלות עוסק ברכישת מזון ופיזורו בשעת חירום לאוכלוסייה בהנהלתו של איתן דורון, סמנכ"ל העירייה למינהל וכוח אדם. מכלול מרכז האוכלוסייה, בהנהלת סמנכ"לית העירייה חיה ברנפלד, מטפל בגיוס מתנדבים, הפעלת בני נוער וגני ילדים בעזרת תנועות נוער ובתי הספר כדי שבשעת חירום יוכל לשמש גם הנוער עזרה לאוכלוסייה קשישה או חלשה, טיפול באוכלוסייה בבית ועוד.

בבתי הספר וגני הילדים הלימודים יכוונו למוסד עם מיקלוט, מרכזי קליטה ועוד. אגף הטיפול באוכלוסייה אחראי בכל מה שקשור לחינוך, הסעות לאוכלוסייה וחלוקת ציוד במידת הצורך.

מרכז נוסף הוא מכלול התשתיות, בניהולו של חבר המועצה ומחזיק תיק איכות הסביבה, איתמר לוי, שתחתיו מתנקזות חברת מניב למים וביוב, אגף איכות הסביבה, אגף הווטרינריה, אגף החומרים המסוכנים, שפ"ע, חברת החשמל וההנדסה. מבחינת התשתיות חשוב כי כל הגורמים יהיו ערוכים לאחזקה ושיקום של התשתיות השונות בחירום.

מכלול הביטחון והסדר הציבורי נשען למעשה על החברה לביטחון בנושאי שירותי חירום, ציוד חירום במחסנים וביקורות במקלטים הציבוריים והמשותפים בבניינים. נושא סיור ושיטור של החברה לביטחון ימשיך גם בחירום כמו גם בשגרה. בהמשך לכך תפקידו של מכלול מינהל הציבור, בהנהלתו של גלעד וייס, הוא ריכוז מידע והעברתו לתושבים תוך הסבר על דרכי ההתגוננות המומלצות.

האחרון הוא המוקד העירוני עצמו בהנהלתו של נחמני, שמתפקד כחפ"ק עירוני בשעת חירום, המחובר לכל גורמי העירייה מצד אחד, לתושבים מהצד השני, ולרשויות הממשל בצד השלישי. נחמני ציין כי הבעיה המרכזית כיום היא "שאנחנו לא יודעים אם מישהו יכול להבטיח שרשת  מירס תוכל לעמוד בעומס בשעת חירום ולא תקרוס. חשוב לנו שנהיה מקושרים עם יתר הכוחות, משטרה, מד"א, כיבוי אש. גם הצבא עובד עם מירס".

הגנה תת-קרקעית

בשלוש השנים האחרונות קוימו בעיר מספר תרגילי הכנה לשעת חירום, ביניהם תרגיל "נקודת מפנה 2" לפני כשנתיים, תרגיל "נקודת מפנה 3" בשנה שעברה ותרגיל "נקודת מפנה 4" שנערך במאי השנה בו חולקו מסכות אב"כ לתושבים. בנוסף בוצעו תרגילים פנימיים והשתלבויות למיניהם, תרגיל צופרים עם פיקוד העורף, הדרכות צוות מל"ח ותרגיל מים בחודש אפריל בו נקלטו אנשי הצוות לרובעים.

בעוד כחודשיים מתוכננת ביקורת של רח"ל ופיקוד העורף בעיר, וחודש לאחר מכן ייערך תרגיל מלא שנקרא "מגן ראשון" בו יופעל כל המערך העירוני לחירום ויתורגל אירוע של נפילת טיל עם כוחות המשטרה, מד"א ופיקוד העורף. בעוד כשנה מתוכנן תרגיל "נקודת מפנה 5" שיימשך יומיים שעיקרו נפילת טילים בשטח העיר.

בעיר פרוסים 22 צופרים המכסים את שטחי העיר. "יש לנו כיסוי טוב, אבל אנחנו צריכים לחשוב שמי שבבית עם מזגן או טלוויזיה לא ישמע את הצופר. הצופר הוא למי שבחוץ", הסביר נרומברג, "צריך למצוא פתרון גם לאלו שנמצאים בבתים". בעירייה אומרים כי קיימת אפשרות לשימוש בטלפונים סלולאריים במקרה של אזעקה כפיתרון.

בנוגע להפעלת הצופרים בזמן אמת, הסביר חבר הכנסת דיכטר את הדילמה האם להפעיל צופרים בזמן אמת, כיוון שכאשר מופעלים הצופרים, נוצר מצב בו מעל מאה אלף איש מתרוצצים בבהלה בחיפוש אחר מחסה. מבחינת מערך ההגנה אמר דיכטר, "אנחנו רואים בכיפת הברזל את סוס העבודה של מערכת ההגנה האקטיבית".

ברחבי העיר פזורים 36 מקלטים ציבוריים כאשר הם מרוכזים בשלושה אזורים: אזור שיכון המזרח, אזור רמת אליהו ואזור שכונת רמב"ם. לפי החלוקה בחישוב האוכלוסייה, מדובר בארבע מטר לתושב, כשמדובר בשהייה קצרה. לשהייה ארוכה יותר מדובר על כמות גדולה יותר ולכך אין מקום במקלטים הציבוריים וישנו צורך במציאת פיתרון אחר.

 "התחלנו בתוכנית מיגון עירונית בשנה שעברה וגם פיקוד העורף לקחו חלק בעניין הזה", אמר צור, "הלכנו ועשינו מיפוי בעזרת ההנדסה וסימנו איזה בתים אין להם מקלט. נמצא של~8,000 איש בתוך שכונת רמת אליהו אין פתרון מיגון". זוהי רק דוגמא אחת כאשר מרבית אזור מערב העיר, הערכה של מעל 23,000 איש, כלל לא ממוגנים במקרה חירום.

מדובר בבעיית מקלוט קשה אליה התייחס צור: "מיפינו את העיר, עשינו פיילוט עם פיקוד העורף, לא רק של מקלוט אלא של מקומות אפשריים אחרים להגנה. ביקשנו לראות איך אנחנו משתמשים באלמנטים אחרים כמו חניונים תת קרקעיים ודברים נוספים לצורך הגנה על אוכלוסייה. איך מביאים אותם לשם ואיך מגנים עליהם, איך מוציאים את המכוניות אם בכלל, שירותים, וכו'. את הבעיה הזו עוד לא פתרנו".

בעיה נוספת אליה התייחס צור היא בקשה להקמת מרתפים תת~קרקעיים אותה הגישו למשרד הפנים. "אם יאשרו לנו במשרד הפנים פטור מתשלום מסים על חניונים תת~קרקעיים אז כבר מצאנו אוטומטית אמצעי הגנה נוסף שישרת אותנו. נכון שזה לא מושלם, אבל זה הרבה יותר טוב מאשר להיות ללא פתרון", אמר צור.

בנושא התרגול בעיר, הוסיף צור ואמר כי הוא איננו שבע רצון מהתרגולים שנעשו עד היום, וכי הוא חש שהם "היו טכניים מדי וברמה בסיסית מדי. מהבחינה הזאת אני לא יכול להגיד שאנחנו מוכנים", לדבריו.

קרדיט: שירה זילברמן "זמן ראשון"