עשרות מיליוני שקלים בשנה: ראשון לציון צפויה לקבל את הנתח הגדול מהשפד"ן - חולון מתנגדת
הוועדה הגאוגרפית של משרד הפנים ממליצה לספח את מתחם השפד"ן לראשון לציון ולחלק הכנסות ארנונה בהיקף של 35–40 מיליון שקל בשנה בין שש רשויות באזור, בהן בת ים, חולון ויבנה. ראשון לציון צפויה לקבל כ-42% מההכנסות, בעוד תל אביב, החברה המרכזית באיגודן, לא תקבל דבר. בחולון מותחים ביקורת חריפה על ההליך ודורשים לספח את המתחם לשטח העיר. מי שעשויים לשאת בעלות בסופו של דבר הם צרכני המים
מיליוני שקלים בשנה עשויים להתווסף לקופותיהן של שש רשויות מקומיות במרכז הארץ, בעקבות המלצה חדשה של הוועדה הגאוגרפית של משרד הפנים בנוגע למתחם השפד"ן, מתקן טיהור השפכים הגדול בישראל. ההמלצה, שעדיין דורשת את אישור משרד הפנים, עשויה להביא לשינוי משמעותי בהכנסות הארנונה של הרשויות באזור, ובראשן ראשון לציון. כך מפרסם לראשונה עידן ארץ באתר גלובס.
על פי ההמלצה שגיבשה הוועדה בראשות אשר אברג'ל, שטח השפד"ן יסופח במלואו לתחומה המוניציפלי של ראשון לציון, והכנסות הארנונה ממנו, המוערכות בכ-35 עד 40 מיליון שקל בשנה, יחולקו בין ראשון לציון, בת ים, חולון, יבנה, נס ציונה והמועצה האזורית גן רווה.
מדובר בהכנסות קבועות שעשויות אף לגדול בשנים הבאות, עם הרחבת המתקן והגדלת פעילותו.
מתקן ענק שלא משלם ארנונה לאף עיר
השפד"ן מטפל בשפכים של יותר משני מיליון תושבים בגוש דן ונחשב לאחד ממפעלי התשתית החשובים בישראל. המתקן נמצא בבעלות איגוד ערים דן לתשתיות איכות הסביבה (איגודן), אך למרות היקף פעילותו, שטחו אינו משויך כיום לאף רשות מקומית.
בעקבות התרחבותה של ראשון לציון מערבה, הפך מתחם השפד"ן למעין מובלעת המוקפת מכל עבריה בשטחה המוניציפלי של העיר. מצב זה יצר סוגיה חריגה: מתקן תשתית עצום, בעל פוטנציאל להכנסות ארנונה של עשרות מיליוני שקלים, שאינו משלם כיום ארנונה לאף רשות מקומית.
בחודש דצמבר 2024 הוסמכה הוועדה הגאוגרפית מרכז לבחון את שיוך המתחם ואת חלוקת ההכנסות ממנו. כעת, לאחר בחינת עמדות הרשויות, גיבשה הוועדה את המלצתה.
ראשון לציון המרוויחה הגדולה – כך יחולקו עשרות המיליונים
על פי המתווה המוצע, ראשון לציון תקבל תחילה 5% מכלל הכנסות הארנונה, כפיצוי על השירותים העירוניים שתידרש לספק למתקן ועל עלויות הגבייה.
יתרת הסכום תחולק בין שש הרשויות, בהתאם לקריטריונים שקבעה הוועדה: גודל האוכלוסייה (30%), הדירוג החברתי-כלכלי (20%), החוסן הפיננסי של הרשות (20%), שיעור גביית הארנונה (10%) וקרבה גאוגרפית המתבטאת בגבול משותף עם המתקן (20%).
הקריטריון האחרון מעניק יתרון בלעדי לראשון לציון, שהיא הרשות היחידה הגובלת במתקן.
לאחר הקצאת 5% הראשונים לראשון לציון, יתרת ההכנסות תחולק כך: ראשון לציון תקבל 38.6%, בת ים 20.4%, חולון 17.7%, יבנה 11.2%, נס ציונה 7.2% וגן רווה 4.9%.
במונחים כספיים, ובהתבסס על הכנסות שנתיות של 35–40 מיליון שקל, זו החלוקה המשוערת:
רשות | הכנסה שנתית |
|---|---|
ראשון לציון | 14.6–16.7 מיליון שקל |
בת ים | 6.8–7.8 מיליון שקל |
חולון | 5.9–6.7 מיליון שקל |
יבנה | 3.7–4.3 מיליון שקל |
נס ציונה | 2.4–2.7 מיליון שקל |
גן רווה | 1.6–1.9 מיליון שקל |
מדובר באומדנים לפני ההפרשות לקרן הארנונה. הרשויות האחרות יוכלו ליהנות מההכנסות גם מבלי שיידרשו לספק למתקן שירותים עירוניים או לגבות ממנו ארנונה בעצמן.
חולון נגד המתווה: טענות להסכמות שנרקמו מאחורי הקלעים
אלא שהדרך לחלוקת הכספים אינה עוברת בהסכמה מלאה. במהלך עבודת הוועדה הגישו חמש רשויות מקומיות הצעת פשרה משותפת לחלוקת ההכנסות, אולם עיריית חולון סירבה להצטרף למהלך והגישה מודל חלופי משלה.
בחולון מתחו ביקורת חריפה על אופן גיבוש ההסכמות בין הרשויות האחרות, וטענו כי מסמך ההבנות גובש מראש ונחשף רק בשלב מאוחר של הדיונים.
במסגרת טענותיה בפני הוועדה, הצביעה העירייה על כך שהמסמך הוסכם כבר ב-27 במאי 2025, יותר מחודשיים לפני הדיון שבו הוצג, וטענה כי הוסתר מהצדדים האחרים עד לסיום הצגת טענותיהם. הביקורת הופנתה בין היתר כלפי ראש עיריית יבנה, שלטענת חולון הציג את המסמך רק בסוף הישיבה.
מעבר למחלוקת על אופן חלוקת ההכנסות, חולון טוענת כי יש לספח את השטח לתחומה ולא לראשון לציון. למרות עמדתה, המלצת הוועדה מעניקה לחולון חלק מההכנסות, המוערך בכשישה מיליון שקל בשנה לפני ניכויים.
תל אביב מחוץ לחלוקה – למרות חלקה המרכזי באיגודן
אחת הנקודות המעניינות בהמלצה היא היעדרותה של תל אביב מרשימת הרשויות שיקבלו הכנסות. אף שתל אביב היא החברה המרכזית באיגודן, הגוף המחזיק במתקן השפד"ן, היא לא צפויה לקבל חלק מהארנונה במסגרת החלוקה המוצעת.
מנגד, רשויות כמו בת ים, חולון ויבנה צפויות לקבל מיליוני שקלים מדי שנה, אף שלא יידרשו לספק למתקן שירותים עירוניים או לבצע את גביית הארנונה בפועל.
מי יממן את הארנונה? גם צרכני המים עלולים לשלם יותר
לצד התוספת המשמעותית לקופות הרשויות, למהלך עשויה להיות גם השפעה על חשבונות המים של הציבור.
מכיוון שהשפד"ן פועל במסגרת משק המים והביוב, עלויות הארנונה החדשות צפויות להתגלגל בסופו של דבר לצרכנים. על פי ההערכות שפורסמו, מדובר בעלייה של כ-0.35% בעלויות המים, השקולה לתוספת של כחצי שקל בחודש למשק בית.
בנוסף, לא כל הכנסות הארנונה יישארו בידי הרשויות. על פי המתווה, כ-28% מההכנסות צפויים לעבור לקרן הארנונה, שנועדה לחלק מחדש הכנסות מארנונה שאינה למגורים ולעודד הגדלת היצע הדיור.
ההחלטה הסופית עדיין ממתינה לאישור
בשלב זה מדובר בהמלצה שהוגשה למשרד הפנים, ולא בהחלטה מחייבת. על רקע כהונתה של ממשלת מעבר, קיים גם חוסר ודאות לגבי מועד אישור ההמלצות, וייתכן שההכרעה תידחה עד לכניסתו לתפקיד של שר הפנים הבא.
אם המתווה יאושר, ראשון לציון תהיה המרוויחה המרכזית, עם הכנסות שנתיות שעשויות להתקרב ל-17 מיליון שקל לפני ניכויים. גם בת ים, חולון, יבנה, נס ציונה וגן רווה צפויות ליהנות ממקור הכנסה קבוע ומשמעותי.
מעבר למיליוני השקלים, ההחלטה עשויה להביא לסיומה של סוגיה מוניציפלית חריגה שנמשכה שנים: מתקן תשתית לאומי רחב היקף, הממוקם בלב אזור עירוני צפוף, אך אינו משויך מבחינה מוניציפלית לאף רשות מקומית.
