ראשון לציון, אחת הערים הגדולות בישראל, החלה את דרכה לפני יותר מ-144 שנים, כאשר 17 משפחות חלוצות הגיעו לאזור שהיה אז גבעה שוממה והחליטו להקים בו בית חדש. לרגל יום העלייה, בעיר מעלים על נס את תרומתם של העולים לדורותיהם לעיצובה של העיר ולבניית החברה הישראלית.

ב-31 ביולי 1882 נוסדה ראשון לציון, שנחשבת לבכורת מושבות העלייה הראשונה. המשפחות הראשונות התיישבו באזור שבו נמצאת כיום כיכר המייסדים, הקימו אוהלים וצריפים והחלו לעבד את האדמה ולנטוע כרמים, מתוך חזון להקים יישוב חקלאי עברי.

אלא שהימים הראשונים היו רצופים בקשיים. אחד האתגרים הגדולים ביותר היה המחסור במים, שאיים על עצם קיומה של המושבה הצעירה. לאחר חודשים של חפירות ומאמצים, בפברואר 1883 נמצאו מים בבאר המושבה. הקריאה המפורסמת "מצאנו מים!" הפכה לאחד מסמליה ההיסטוריים של ראשון לציון, והיא מופיעה עד היום בסמל העיר.

לא רק מושבה חקלאית – גם ערש התרבות העברית

לצד ההתיישבות החקלאית, הפכה ראשון לציון לאחד המרכזים החשובים בהתפתחות השפה והתרבות העברית המתחדשת.

בעיר הוקמו מוסדות חינוך עבריים חלוציים, ובהם בית הספר העברי וגן הילדים העברי הראשונים. בראשון לציון גם הותאמה המנגינה למילות השיר "התקווה", שלימים הפך להמנון הלאומי של מדינת ישראל.

במהלך השנים המשיכה ראשון לציון לגדול ולהתפתח, וקלטה עולים מארצות שונות, שהביאו איתם שפות, מנהגים, מסורות ותרבויות מגוונות. כל גל עלייה הוסיף נדבך לזהותה של העיר ולמרקם החיים המשותף בה.

הסיפור שהחל לפני 144 שנים נמשך גם היום

ראשון לציון של ימינו שונה מאוד מהמושבה הקטנה שהקימו 17 המשפחות הראשונות, אך מורשת העלייה וההתיישבות ממשיכה ללוות את העיר ואת תושביה.

לרגל יום העלייה מבקשת העירייה להוקיר את העולים שהגיעו לראשון לציון לאורך הדורות, את תרומתם להתפתחותה ואת חלקם בעיצוב אופייה.

מהמשפחות הראשונות שהקימו אוהלים על גבעת המייסדים ועד לעולים שבוחרים גם היום בראשון לציון כביתם החדש – סיפורה של העיר הוא סיפור של התחלות חדשות, נחישות, תקווה ובניית בית משותף.