המחוזי הפך את ההחלטה בראשון לציון: טענה להברחת נכסים במיליונים דרך החמות תחזור לבירור
אישה טענה כי בעלה הבריח נכסים משותפים בשווי מיליוני שקלים באמצעות רישומם על שם אימו. בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון סילק את תביעתה על הסף – אך בית המשפט המחוזי מרכז בלוד קיבל את הערעור והורה להחזיר את התיק לבירור. הבעל ואימו חויבו בהוצאות בסך 10,000 שקל
בית המשפט המחוזי מרכז בלוד קיבל ערעור שהגישה אישה במסגרת סכסוך רכושי עם בעלה, והורה להחזיר לבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון תביעה שבה היא טוענת כי נכסים בשווי מיליוני שקלים, שלטענתה שייכים למעשה לבני הזוג, נרשמו על שם אימו של הבעל.
בכך הפך המחוזי את ההחלטה הקודמת של בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון, שהורה לסלק את התביעה על הסף מבלי לקיים בירור עובדתי מלא בטענות.
בני הזוג נישאו בשנת 2005 ומנהלים מאז 2018 הליכי גירושין בבית הדין הרבני. בספטמבר 2024 נחתם ביניהם מסמך הבנות, שחלק מהוראותיו אושרו ואף בוצעו.
אלא שבין הצדדים התעוררה מחלוקת משמעותית באשר למשמעותו של אותו מסמך. הבעל ואימו טענו כי מדובר בהסכם כולל שסיים למעשה את כלל המחלוקות והתביעות הרכושיות בין בני הזוג. מנגד טענה האישה כי המסמך עסק בנושאים נקודתיים בלבד וכי היא מעולם לא ויתרה על טענותיה בנוגע לנכסים שלדבריה נרכשו מכספים משותפים אך נרשמו על שם החמות.
התביעה שהגישה האישה לבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון עוסקת בשלושה נכסים מרכזיים: וילה הרשומה על שם אימו של הבעל, עסק הרשום אף הוא על שמה וזכויות במגרש באזור השרון.
לטענת האישה, הנכסים נרכשו מכספי בני הזוג או הועברו ונרשמו על שם האם במטרה להרחיק אותם ממסת הרכוש שאמורה להתחלק במסגרת הליך הגירושין. בשלב זה מדובר בטענות שטרם הוכרעו לגופן.
בית המשפט המחוזי קבע כי לא היה מקום לחסום את התביעה כבר בשלב המקדמי. בפסק הדין הודגש כי סילוק תביעה על הסף הוא צעד דרסטי, שיש לעשות בו שימוש רק במקרים חריגים.
עוד עלה מההחלטה כי כאשר המחלוקת נוגעת לזכויות בנכסים הרשומים על שם צד שלישי, יש חשיבות לבירור עובדתי ומשפטי מלא. המחוזי התייחס גם לכך שלבית הדין הרבני אין סמכות להכריע בזכויותיו של צד שלישי שאינו חלק מהותי מהליך הגירושין – במקרה זה, אימו של הבעל.
בהתאם לכך נקבע כי יש לבחון לעומק גם את משמעות מסמך ההבנות שנחתם בשנת 2024, את כוונת הצדדים בעת חתימתו ואת השאלה האם הוא אכן כלל ויתור מצד האישה על טענות הנוגעות לנכסים הרשומים על שם החמות.
עו"ד אבי גפן, שייצג את האישה בערעור, מסר: "פסק הדין מבהיר כי הליך רכושי בין בני זוג אינו יכול לחסום בירור של נכסים הרשומים על שם צד שלישי. כאשר עולה טענה שהרכוש נרשם על שם קרוב משפחה כדי להוציאו מאיזון המשאבים, יש לצרף אותו להליך ולאפשר בירור מלא של הבעלות".
בסופו של דבר התקבל הערעור והתיק יוחזר לבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון להמשך בירור. הבעל ואימו חויבו לשלם לאישה הוצאות משפט בסך 10,000 שקל.
חשוב להדגיש כי קבלת הערעור אינה קביעה שהבעל אכן הבריח נכסים או שהנכסים הרשומים על שם אימו שייכים לאישה. משמעות ההחלטה היא שטענות אלה ראויות לבירור לגופן ואינן יכולות להידחות על הסף.
