
על פי הדיווחים, במהלך גלישת קייט בשעות הצהריים, נסחף דדון ברוחות עזות במיוחד, שהעיפו אותו מהים למרחק של למעלה מ־150 מטרים. הוא נחבט בעוצמה בסלע, וצוותי מד״א שהוזעקו למקום נאלצו לקבוע את מותו. גולש נוסף שהיה במקום נפצע באורח קל.
חברים וגולשים ותיקים מספרים כי מדובר היה באירוע חריג במיוחד. אחד הגולשים כתב:
"אני גולש קייט מגיל 19 (בשנים האחרונות מתעצל), ומה שהיה אתמול זו סיטואציה מאוד נדירה של נד מים (סוג של טורנדו קטן) שנוצר במהירות ויצר רוחות של 100 קמ״ש - בשפה של גולשים מעל 60 קשר.
רק כדי ליצור השוואה רוח שמגיעה ל־25 קשר נחשבת מסוכנת מאוד.
הנד מים הרים את ליאור ז״ל לגובה בלתי נתפס והטיח אותו לקרקע במהירות - שם ליאור מצא את מותו, ביחד עם אדם נוסף שאותו אני מכיר אישית, דורון בס, שנפצע בינוני (שברים באגן).
הספורט הזה הוא ספורט אקסטרים. נקודה.
ספורט אקסטרים הוא ספורט שאפשר להיפצע ממנו קשה ואף למות.
בישראל לצערי נהרגו שלושה גולשים עד היום (אחד בבית ינאי, אחד באילת ואתמול בבת ים).
יהי זכרו ברוך."
אשתו לשעבר של דדון ספדה לו בפוסט שפרסמה בפייסבוק וכתבה:
“תמיד חיכית לימים של רוח, בסוף היא לקחה אותך”
חברו, ליאור רובי כהן, פרסם הספד מצמרר:
"לכל הרוחות, דווקא הרוח לקחה אותך..
אח יקר, עם החיוך שאף פעם לא ירד מהפנים, איזה כאב.. אין לתאר.
שנים שגלשנו בימים של מזג אוויר קיצוני, ודווקא רגע לפני שבת באת לתת סשן קטן ועזבת את עולמנו ברוח סערה.
רק בראש השנה האחרון נפגשנו בציון של רבי נחמן באומן, וסיפרת לי שאתה מטייל אבא שלך, והוספת במילים שלך 'אני לא יודע אם אי פעם יצא לי לטייל עם אבא שלי שוב' כאילו ידעת מראש שזו השנה האחרונה פה.
אח יקר תנוח על משכבך בשלום, תשמור עלינו מלמעלה, תחסר לנו והחיוך שלך שלא יוצא מהזיכרון,
אני אוהב אותך.
יהי זכרך ברוך."
חבריו מתארים את ליאור כגולש ותיק, אהוב ומנוסה, שחי את הים בכל ליבו ואהב במיוחד לגלוש גם בימי רוח קיצוניים. הוא הותיר אחריו שלושה ילדים.

יהי זכרו ברוך.
ליאור דדון ז״ל, ת.נ.צ.ב.ה.