כל הדרכים כשרות: הורים בראשל"צ מתבקשים בימים אלה לרוץ ולרשום את ילדיהם לשנת הלימודים, ונעים בין שמחה, לאכזבה, סביב הרגע בו הם מקבלים את החותמת שתבהיר להם באיזה מוסד לימודי הם יבלו את השנים הקרובות.
 
אבל לפחות אלה שנמצאים בגיל תיכון, עוד לפני שיידעו לאן מועדות פניהם, יכולים להביט בקנאה על אחיהם בתל־אביב. שם, תלמידי דרום העיר הגדולה יכולים להירשם לכל בית ספר בו יחפצו בצפון העיר. פה, בעיר היין, החופש לבחור, עדיין רחוק. שיטת הרישום האזורי, על אף שינויים קטנים, עדיין שולטת ביד רמה במפת חלוקת התלמידים בין בתי הספר בעיר. שינוי מהותי? לא נראה באופק.
 
מאז ומתמיד עמדתה הרשמית של עיריית ראשל"צ הייתה להקפיד על אזורי הרישום. בשנתיים האחרונים, ובמיוחד עם החלתו של החינוך השש שנתי בעיר, נדמה שההקפדה עלתה כיתה. אם בעבר הרישום ל"מגמות על" יחודיות היה גמיש משהו, נראה שעתה המעבר בין אזורי רישום קשה מבעבר.
 
כל מקרה נבדק לגופו ונבחן תחת זכוכית מגדלת, מה שמצריך מההורים לחפש דרכים חדשות יותר ויצירתיות יותר "לתחמן" את המערכת. חוזי שכירות פיקטיביים, הודעה שקרית על גירושים, והסבתא שהפכה לאמא מאמצת - הכל הולך במירוץ למוסד הנוצץ.
 
בתי הספר התיכוניים, מצידם, פותחים את הדלת לתלמידים שאינם שייכים לאזור הרישום - בתנאי שיירשמו ל"מגמת על". לשם הדוגמה, בבית ספר "עמית עמל" הנחשק פותחים לקראת שנת הלימודים הבאה מגמה מדעית־רוסית. קל לתאר את מי בית הספר מעודד להיכנס בין שעריו.
 
מנהלת לשעבר בבית ספר בעיר, המעדיפה להישאר בעילום שם, מסבירה כי אזורי רישום מוגדרים נועדו ליצור איזון סוציו־אקונומי בין תלמידי בית הספר, מה שנקרא אינטגרציה. "ראינו אנשים שמשנים אזורי רישום ונלחמנו בתופעה. במגזר הדתי", היא אומרת, "מלחמת הרישום בולטת במיוחד, ויש בתי ספר שלמים שקמו על רקע 'משחקי הרישום'".
 
איינאו פרדה סנבטו, פעיל חברתי בקהילה האתיופית בטוח כי מודל פתיחת אזורי הרישום הוא רעיון רע, ויהיה שמח שהמצב הנוכחי יישמר כפי שהוא. "הדבר יגרום ליצירת אליטות שיש להם הכוח והקשרים לבחור בית ספר מועדף לילדיהם ומוסדות חינוך באזורים חלשים בעיר יתרוקנו מהתלמידים הטובים. זה לא סוד שיש תושבים בשכונות כמו רמת אליהו שמזייפים את כתובתם, כדי שילדיהם לא ילמדו עם ילדים מהקהילה.
 
אוהד אוזן, יו"ר ועד ההורים העירוני בעיר אומר כי מדובר בנושא המטריד רבות את ההורים: "הנושא הזה עולה הרבה בוועדות ערר, שם אני מייצג את ההורים. אנחנו יושבים שעות וימים על מנת לאזן בין דרישות ההורים למציאות וקורה המון פעמים שהם לא מתיישבים יחד.
 
"יש מקרים מוצדקים של העברות בין בתי ספר, שבהם אנחנו מוכנים להפר איזונים בשמירה על כיתות ויש גם מקרים אחרים שבהם הורים לא מקבלים את מבוקשם. אני נלחם על כל ילד ועל רצונו של כל הורה, ואני מעריך שב־80 אחוז מהמקרים ההורים משיגים את מבוקשם בוועדות הערר".
 
הכתבה המלאה התפרסמה  בסוף השבוע ב"ידיעות ראשון"
 
קרדיט: מתן וסרמן, עמיקם שוסברגר MYNET