27% מהתלמידים בני העדה לא המשיכו בתום השנה שעברה לתיכונים בעיר בגלל הישגים לימודיים נמוכים. חלקם מחפשים מסגרות חלופיות מחוץ לראשל"צ ואחרים יוצאים לעבוד. בקהילה טוענים: "חייבים למצוא דרך להשאיר אותם במסגרות בעיר"

                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                         יותר מרבע מהתלמידים ממוצא אתיופי בראשון לציון שסיימו בשנה שעברה את כיתה ט' לא המשיכו למסגרות תיכוניות בעיר. הסיבה לכך נובעת מהישגים לימודיים נמוכים, ובקהילת יוצאי אתיופיה נשמעות טענות על כשל של העירייה במציאת פתרונות לתלמידים במסגרת העירונית.
 
חברת המועצה בעיריית ראשון לציון, הבטם מקונן, טוענת כי הנתונים מצביעים על כך שמערכת החינוך העירונית מתנערת מתלמידי התיכון בני העדה, שהופכים מבחינתה לנטל מאחר שהם עלולים להוריד את הזכאות וציוני הבגרות: "מדובר בנתונים קשים מאוד המאלצים את התלמידים לעבור למסגרות חינוך חוץ עירונית או להפסיק את הלימודים ולצאת לעבודה בגיל מוקדם".
 
על פי נתוני העירייה, 27 אחוז מכלל בוגרי כיתה ט' יוצאי אתיופיה בחינוך העל-יסודי בעיר לא עמדו בקריטריונים לקבלה לתיכונים בעיר בסיום שנת הלימודים תשע"א. בחינוך היסודי, לעומת זאת, כל התלמידים השיגו את תנאי הסף והמשיכו בלימודיהם בבתי הספר.
 
"לצערי הרב אף מנהל לא רוצה לקלוט תלמידים לא טובים, ובמקום להשקיע בילדים ולעודד אותם להישגיות - הם פוגעים בהם", ממשיכה חברת המועצה מקונן. "הילדים רוצים להישאר ללמוד בעיר, וברגע שמאלצים אותם לנדוד לערים אחרות הם מפתחים רגשות שנאה וניכור לחברה הישראלית ומרגישים שמתייחסים אליהם כאל תלמידים סוג ב'".
 
"רוצים לשמור על היוקרה"

דוברת האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה, אפרת ירדאי: "בתי הספר מחפשים דרכים יצירתיות כדי לשמור על היוקרה ולא לאפשר לתלמידים יוצאי אתיופיה ללמוד בהם. העירייה חייבת למצוא דרכים חלופיות להשאיר את הילדים במסגרות חינוך נורמטיביות בעיר. יציאה מהעיר פירושה מעבר למסגרות חינוך חלשות או נשירה ממערכת החינוך".
 
מעיריית ראשון לציון נמסר בתגובה: "רבים מהתלמידים מהעדה האתיופית בוחרים ללמוד בפנימיות מחוץ לבית, ועזיבתם אינה נוגעת לרמתם הלימודית. חלק אחר אכן אינו מתאים למסגרת עיונית בסוף כיתה ט', ונמצאת עבורו מסגרת לימודית מתאימה ליכולותיו.
 
"על רקע הנתונים שם ראש העירייה למטרה את צמצום אחוז התלמידים האתיופים בתיכון דתי אחד, והוחלט כי בתי ספר דתיים אחרים בעיר יירתמו לקליטת עולים. כמו כן הוקמה ועדה בין-מקצועית אשר עוקבת אחר כל תלמיד כבר מכיתה ח', ומאתרת את אלה שנמצאים בסכנת נשירה וזקוקים לסיוע נוסף".
 
ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "כל התלמידים לומדים במסגרות חינוכיות. יצוין כי התלמידים ביקשו להשתבץ במסגרות ממלכתיות ובפנימיות. כמו כן, הותאמו לקבוצה מסוימת של תלמידים בתי ספר העונים על צרכיהם. משרד החינוך מפעיל תכניות רבות לקידום התלמידים יוצאי הקהילה ומקצה בעבורם שעות תגבור רבות לצורך צמצום פערים".

קרדיט: תומר ולמר YNET