שיתוף פעולה יוצא-דופן בין החוג לעיצוב פנים במסלול האקדמי המכללה למינהל לבין תושבי העיר ראשון לציון והעירייה, בהובלת מנכ"ל העירייה, חיה ברנפלד, הוליד מרכז קהילה מחודש לילדי שכונת קריית גנים, שעיצבו סטודנטים מהחוג לעיצוב פנים בעבורם.

את המרכז החדש עיצבו קבוצה של 15 סטודנטים, בהובלת המרצה גיל מועלם-דורון, וזאת במסגרת ההתנסות המעשית לה נדרשים סטודנטים בחוג לעיצוב פנים במכללה. לדברי מועלם דורון: "זוהי הפעם הראשונה בה אוכלוסיית הילדים והנוער נוטלת חלק בתכנון העירוני, בהובלת סטודנטים. לא הסתפקנו רק בדיונים מילוליים, או במתן זכות תגובה של התושבים להצעות שכבר הוכנו מראש, אלא יצרנו תהליך אמיתי של יצירה ועבודה בסדנאות עיצוב משותפות".

לפני כשבוע, ציינו הסטודנטים, יחד עם תושבי קריית גנים וילדי השכונה, את סיום התכנון וההרחבה של המרכז. במסגרת האירוע, בחרו התושבים את ההצעה המועדפת לחידוש חצר המרכז מבין מספר הצעות שהוצעו על-ידי הסטודנטים, וזו הוגשה לעירייה לאישור ולביצוע.

לתהליך הבחירה, קדמה תוכנית מיוחדת בהובלת מועלם-דורון שהתנהלה במשך ארבעה חודשים, ואשר מטרתה הייתה להגיע להצעה אדריכלית לעיצוב המרכז, בתהליך תכנון שיתופי. התוכנית נתמכה על-ידי עיריית ראשון לציון ולוותה על-ידי מנהל מרכז קהילת קריית גנים, אייל אשד, נציג תושבי קריית גנים, אמיר דאמרי, ומנהלת קשרי הקהילה במסלול האקדמי המכללה למינהל, אביבה פיש.

בסופה של התוכנית, הוצגו ארבע הצעות לעיצוב המרכז, אשר בכולן אפשרות לעיצוב אינטראקטיבי, בו מגלים הילדים את החלל תוך כדי פעולה, ואף משנים אותו בצורה כזו או אחרת תוך נטילת אחריות על הסביבה החדשה שהם יוצרים.

אחת ההצעות יצרה מבוך תלת-ממדי שבו הילדים משחקים ופותרים תעלומות, הצעה אחרת הפכה רחבה סטרילית לנוף של אדריכלות צומחת על-ידי קירות טיפוס ומקומות של מסתור ומשחק שעשויים מאלמנטים בנויים וצמחייה, ואילו ההצעה השלישית הייתה לחלוקת החלל לסדרה של חללים סגורים על-ידי מחיצות שאותם יכולים הילדים להזיז וליצור חללים אינטימיים למשחק ולימוד. אולם, ההצעה שזכתה ברוב קולות התושבים הייתה ההצעה הרביעית, בה הוצע להפוך את הרחבה לעולם דמיוני שבו יש מבוך הרפתקאות וסיפור שניתן לקריאה עם המעבר במבוך, שילוב של גינה קהילתית הצומחת מתוך המבוך וסביבתו, וקולנוע באוויר הפתוח. כאמור, עם הכרזת העיצוב הזוכה, עברה ההצעה לביצוע עיריית ראשון לציון.

הודעה מטעם המכללה למינהל
מאת: נועה שבתאי ויצר