דבר ראשון לנגד העיניים הם הסנדביצ'ים, כשאני מנסה לגלוש אל הזיכרונות הראשונים ממפלגת העבודה. עם גבינה צהובה או פסטרמה, עם מלפפון חמוץ או ירוק, לפעמים אפילו גם עגבנייה ומרגרינה כדי שהלחמנייה לא תהיה כל כך יבשה.

הבית ברחוב עין הקורא, קרוב למרכז ראשון. חצר גדולה עם עצים ירוקים וגבוהים המשרים צל תמידי וקרירות נעימה, אולי כהגנה מפני המתרחש מסביב.

אלה כבר היו הימים בהם מפלגת העבודה הייתה מפסידה בבחירות, לרוב, כשהיא הולכת ומאבדת את הרוב שלה בציבור, וכשהאלימות ברחוב מאיימת על הפעילים. היינו ילדים מתנדבים, בחלקם ילדים של פעילים, חלק מתנועות הנוער "השומר הצעיר" ו"הנוער העובד" או סתם כאלה שמחפשים אקשן.

לאחר מכן, במערכות הבחירות שאחרי מהפך 1977, הייתה סוג של אופטימיות כאילו השלטון אבד רק באופן זמני, וכאילו ממש בקרוב יבין העם את הטעות ויחזיר אל השלטון את מי שטבעי לו לנהל את המדינה, את אלה שהקימו אותה, אנשי העבודה.

ושוב היו סנדביצ'ים חינם שהיה כיף ענקי לחלק אותם ל"אנשינו" בוועדות הקלפי, ולהביא בוכטות של פתקי הצבעה למקומות בהם היה חסר. בדרך כלל, המחסור בפתקי "אמת" לא היה בגלל הצבעה מסיבית אלא מסיבות אחרות של היעלמות מסתורית.

והיו גם מערכות בחירות מקומיות בראשון, בהן ניסתה המפלגה במשך שנים להפיל את חנניה גיבשטיין מהליכוד, אך לשווא, עד שהגיע מאיר ניצן, שבשם העבודה ניצח אותו. אופוריה, שמחה אדירה במפלגה.

אבל כמו כולם, ניצן עזב, ואפילו אנחנו, כעבור שנים, הלכנו לעבוד ב"יחד", המפלגה של עזר ויצמן, כי פשוט שילמו שם טוב וכבר היינו מבוגרים יותר ורצינו להרוויח כסף, כאילו מדובר במכירת המבורגרים.

כולנו נטשנו את המערך, ובעצם את המפלגה ההיא, המקורית, שאחראית להקמת המדינה הזו, על הטוב והרע שבה. כל אחד מסיבותיו הוא התנתק ממפא"י.

והיו גם הבחירות להסתדרות עם כל ההסעות המסודרות והטלפונים לאזרחים האדישים, לבוא ולהצביע. איזה כיף זה לילדים, בחירות. אין לימודים, יש פסטיבל ברחובות, יש התרגשות, יש מתח עד המדגם בעשר בלילה, יש תקוות, יש שייכות, יש הרגשה של בגרות, כאילו משהו מעתיד המדינה תלוי בך, כאילו סומכים עליך, אפילו שאתה רק ילד.

וסנדביצ'ים. מלא סנדביצ'ים. לפעמים עם ביצה קשה ליד. הוויה מפאיניקית כזו עם הפעילים של פעם, המפאיניקים הקשישים, רוסים ותימנים, נאמני המנגנון. ואיזה מנגנון זה היה.
פתאום הכל נדמה כהיה היה. ועכשיו, עמיר פרץ, בוז'י וכל שאר המנסים איכשהו להחזיק ולהחיות את המפלגה. אולי אתם בכלל צריכים להתחיל מסנדביצ'ים?