המחזה שכתבה בכישרון רב, המחזאית הצעירה והמבטיחה, שירלי בייטל נתיב, מלא במסרים עמוקים ונוגע בהתפתחות האישה אז והיום. בייטל נתיב מצליחה בכתיבתה הייחודית והחכמה להעביר את המסר באופן חד וברור - האישה יוצאת מהקופסה. גם במציאות של ימינו האישה נלחמת על מקומה בחברה וחותרת לשוויון. אף האישה בהצגה, דורה, פועלת באותו האופן.

את דורה משחקת נועם שנהב המופלאה. שחקנית בחסד עליון. היא יוצאת מהקופסה בכל תפארתה וכישורי משחקה המגוונים והראויים לציון מעצימים את עומק הדמות. היא מתחילה כבובה אשר אינה מוציאה הגה (ואני תוהה כיצד אפשר להישאר כך כל כך הרבה זמן על הבמה) ומתפתחת לאישה המביאה גאווה לכל המין הנשי. את ציקי, הגבר אליו מגיעה הקופסה עם האישה, משחק מתי אטלס הנהדר אשר יוצק בדמות איכות בלתי רגילה ומשחק משובח. הוא מתחיל כגבר מן המניין אשר מגלה בעצמו תכונות חדשות עם בואה של האישה ומאמץ אותן ללא פחד. התפקיד הן של דורה והן של ציקי מאוד מאתגר ושני השחקנים בעזרת בימוי מצוין של דניס שמע עומדים באתגר בהצלחה מרובה. כמובן שהרגעים הקומיים בין ציקי לדורה מוכרים לכולנו מחיי היומיום. אז אם תהינו כיצד יש לנהוג, התשובות מצויות בהצגה.

הדמויות מפתיעות ומקוריות בצורה שהן כתובות, משוחקות ומבוימות. המצבים הקומיים נובעים מעצם הסיטואציה של הגעת מוצר חדשני וייחודי אשר כולם רוצים 'להניח עליו את ידם' - דו משמעית. צמרת המדינה מגיעה בזה אחר זה לתבוע בעלות על המוצר. עודד מנסטר פנטסטי בתפקיד ראש הממשלה, מטריף את הקהל בנוכחותו הכריזמטית והממגנטת. כאשר מנסטר נכנס אל הבמה הוא מביא עימו אנרגיות אדירות. דניאל קישינובסקי, הוירטואוז, מצחיק עד דמעות בתפקיד הגנרל, על הבעותיו, ומשחקו יוצא הדופן. יפתח קמינר האינטליגנטי והמרשים בתפקיד המדען הבכיר, מבריק במשחקו ואף מביא עימו מימד נוסף אל הבמה  (אותו לא אגלה). ואחרון ואף בהחלט חביב הוא ליאור שמש, בתפקיד מיקי החבר השאפתן והתחמן. שמש מצליח בכשרונו הרב על הבעותיו ותנועות גופו להרעיד את הקהל מצחוק. הקהל מוצא עצמו דרוך בציפיה לשובו לבמה. משחק גאוני של שמש.

בימויה של שמע מדויק ועשוי ללא חת. השפה הבימתית בכל רבדיה מהודקת ועשירה.

לסיכום, שאלות כגון מה נשים רוצות, מה גברים רוצים, כיצד היה נראה עולם ללא נשים, מקבלות מענה הולם בהצגה. האישה מביאה ניחוח חדש לעולם הגברי וזהו רק אחד ממסריה של בייטל נתיב. המהות העמוקה של כל אחד מאיתנו נחשפת במהלך ההצגה ומצאתי עצמי יותר מהורהר אך בד בבד עם חיוך רחב על הפנים. הצגה שנונה, מקורית, חדשנית, חכמה ומצחיקה. רוצו לראות! 

צילום: שרון שפירא