הכתיבה החלה אצל עינת הולנדר עוד בגן חובה כאשר הייתה ממציאה שירים בע"פ וסבתא שלה שהייתה גננת הייתה מעלה אותם על הכתב "יש לי תיק שלם מביה"ס היסודי עם מחברות בכתב עגול וקריא שאני שומרת עד היום"  . את המחשבות להפוך את האהבה למקצוע החלה לפתח כבר בחטיבת הביניים למרות שבתקופתה התחום לא היה מפותח ומקובל עקב שלל תוכניות ריאליטי מוזיקליות כדוגמת כוכב נולד "לשנתון שלי זה היה ממש מוקדם ומשונה שיש מי שרוצה לעסוק בזה ועוד להיות מאחורי הקלעים"

אילו ז'אנרים או זמרים היית שומעת בילדותך?

"אני אוהבת את המוזיקה הארץ-ישראלית, אבא שלי היה מוסיקאי שניגן למשל עם ציפי שביט, אופירה גלוסקא וספי ריבלין, כך שהבמה לא הייתה זרה לי. רוב השנים שמעתי רוק. "אני שייכת לדור ה'רוקסן'. נשמתי אביב גפן, איפה הילד, פורטיס, משינה קספר.

חשבת פעם לתפוס את הבמה גם מהצד של הקול ולא רק הכתיבה?

"כרגע אני משאירה את הבמה לאחרים. אני מרגישה יותר בנוח ובטוח במקום שלי אבל יצא לי בעבר לשיר כזמרת ליווי של מושיק עפיה, כנערה הייתי בלהקת נוער בתיכון. בנוסף,יצא לי להפיק כמה סקיצות לגשש קצת בשטח. אני באופי שלי יוצרת "

אפשר לחשוב כאילו מי שנושאת בין היתר את הטייטל ד"ר עשתה מעבר חד מהדמות של המרצה אל הקצה השני
של המוזיקה ,אך עינת מסבירה שגם באקדמיה היה להם ברור שהיא פה נטו כדי להשיג את התואר בשביל עצמה ויש לה אהבה אחרת לטפח  "לא היה מעבר חד,המוזיקה הייתה לפני האקדמיה. אחרי הדוקטורט זה קיבל פוש רציני,האקדמיה תמיד ידעה שאני לא אשאר שם,למרות שהיו ציפיות כי הצטיינתי . מידי פעם יוצא לי לחזור לאקדמיה להרצאות ואני מפרסמת מידי פעם מאמרים בתחום המחקר שלי ,גבריות"

הולנדר יודעת שבין אם במודע ובין אם לאו לטייטל שהיא נושאת עימה מחייה האקדמאים יש השפעה על הכתיבה
"אני פסיכולוגית חברתית וזה נמצא שם. אני כותבת בלשון זכר,אני חוקרת גבריות למדתי וחקרתי אותם,זה משפיע,אני רואה תגובות של 'איך יכול להיות שאישה כותבת את השירים האלו?'."

באיזה טייטל יותר נוח לך – ד"ר \פזמונאית?

"אני לא אדם של טייטלים.אנשים סביבי לא ידעו שנים שאני ד"ר,רק כשצריך. גם החברים באקדמיה ידעו שאני עינת ולא ד"ר עינת הולנדר"

בני המשפחה והחברים תמכו וליוו את הולנדר בהחלטה להמשיך את קריירת הכתיבה שלה,מבחינתם הנושא היה טבעי ומובן מאליו "הם הכירו אותי כמוזיקאית. הם שמחו שהלכתי אחרי צו הלב ,המוזיקה הייתה איתי כל החיים והם מעולם לא ניסו להניא אותי מזה."

הזמר הראשון שנתן לה צ'אנס היה הזמר עידן יניב שלקח את השיר "עד החופה" וכיום הם משתפים
פעולה וכותבים ביחד לזמרים אחרים "עידן צעיר ממני, אבל כל הזמן הוא אומר שהוא גידל אותי. היום אנחנו כותבים ביחד גם לו וגם לאחרים. כתבנו לאביבה אבידן, נאור אלבז ועוד."

מה דעתך על עולם המוזיקה שמקבל ביקורות נוקבות של עולם תוכן רדוד או לחנים מהירים שרק רוצים למכור
את השיר?

"מזל שיש מבקרים כי הם מתפרנסים מזה,כל אחד שימשיך בשלו. לא נתקלתי בזה כלפי אך אני מודעת ולדעתי אין
מקום להכליל לגבי אף ז'אנר, במזרחית יש חומרים איכותיים ועמוקים כשם שברוק תמצאי שירים קלילים ושטחיים . עם זאת אפשר לראות מגמת שיפור במלל של השירים היום,אני אומרת תמיד לזמרים שאני עובדת איתם שיעזו וילכו רחוק למען הקהל שצמא לזה באמת.אני תמיד אומרת שיש שלושה סוגי שירים: שירים שמזיזים את הלב, שירים שמזיזים את השכל ושירים שמזיזים את הרגלים, ושילובים של השלושה."

הולנדר חתומה על כמה להיטים ובניהם "שתדעי" של שלומי שבת, "לו הייתי יכול" של אייל גולן, "לא תדעי דמעה" של עומר אדם, ו"בגללך" של דודו אהרון. היא מצידה לא נחה לרגע וממשיכה לעבר הדבר הבא "אני כותבת עם חברים מוכשרים ; סגיב כהן,תומר מתנה ומישה קירקילן.יש בינינו הרמוניה מדהימה אני מקווה שבקרוב ייצא לכם לשמוע את שיתוף הפעולה". בנוסף,הולנדר מסתובבת עם בטן המעידה על היעד הבא- הרחבת המשפחה , אך אל תטעו לחשוב שהיא תנוח לרגע מכל העשייה ,דווקא ההפך היא מרחיבה את מעגל שיתופי הפעולה שלה ואף קורצת לתחום הילדים ובודקת הצעות מעניינות שקיבלה.

איזה טיפ את יכולה לתת לחבר'ה צעירים שרוצים לפרוץ לתחום?

" החלום תמיד נמצא, ההגשמה שלו זה סימן השאלה.אנשים בטוחים שמחר הם יהיו אהוד מנור הבא. אך צריך לדעת שהדרך לא קלה ומהירה כמו שהיא משתקפת, לי לקח 15 שנה שנים להגיע למקום שרציתי ,ועוד בתקופתי הייתי צריכה להיות יצירתית, אפילו לשלוח מונית עם דיסק לבית הזמר,לא היה פייסבוק או אי-מיילים כמו היום .אני מאחלת לכל אחד שיצליח בזמן שלו ובדרך שלו והעיקר שיהיה מאושר לקום בבוקר ולעשות את מה שהוא אוהב."

הילה סולימני

קרדיט צילום: אלן זר ורענן כהן