בתוך כך, תופס מקום גדול סיפור הבארות והוא מובא בהרחבה יחסית. התורה מספרת לנו שכל הבארות שחפר אברהם אבינו, נסתמו על ידי הפלשתים. יצחק שב וחופר את הבארות הללו, אך פעמיים הוא נקלע לריב עם רועי גרר. רק בפעם השלישית, כאשר יצחק עובר למקום אחר וחופר באר נוספת, אין עליה מחלוקת. הרחבת התורה דוקא בסיפור הזה, גם היא מעוררת תהייה על פועלו של יצחק. דוקא חפירה חוזרת של הבארות שאברהם אבינו כבר כרה, היא המעשה המכונן בחייו של יצחק?

כדי לענות על כך, אנו צריכים להתבונן בעומק בדמותו של יצחק כאב השני של עם ישראל. יצחק אבינו נכנס להיסטוריה אחרי אברהם אבינו, שהיה הראשון להכיר בבוראו. אברהם אבינו חידש דרך חדשה ואחרת באמונה, שהיתה שונה לגמרי מכל מה שהעולם הכיר ונהג באותה תקופה. כל צעד שאברהם אבינו עשה בעולם היה חידוש ושלב נוסף בסלילת הדרך לעבודת ה' שלו ושל וזרעו. לתוך העולם הזה נכנס יצחק.

אברהם אבינו כבר יצר את הדרך וכל שהיה על יצחק לעשות הוא לצעוד באותו נתיב שבו הלך אביו. זה ודאי לא דבר פשוט. על כתפיו של יצחק רבץ עול גדול - להיות ממשיכו של אברהם אבינו ולהיכנס לנעליו. אך בה בעת גבולות הגזרה של פעילותו היו מאוד ברורים. הוא היה צריך לנהוג בדיוק כמו אברהם אביו. בעוד חייו של אברהם אבינו ופועלו היו מלאים בשמחת החידוש והגילוי, יצחק אבינו היה צריך להמשיך את שגרת החיים העברית ולהתמיד בה. השמירה על השגרה, כידוע לכל בן אנוש, היא בדרך כלל דבר קשה מנשוא ושוחק מאוד.

דוקא סיפור הבארות, הוא שממחיש לנו את העניין הזה בצורה המיטבית. הבאר, ממנה שואבים מים, מסמלת את הדברים הרוחניים החיוניים לאדם. יצחק אבינו דבק בדרכו של אביו. כשהוא רואה שהפלשתים סותמים את הבארות של אברהם אבינו ומבקשים לחסום את דרכו הרוחנית ולבטל את השפעתה, חוזר יצחק וחופר שוב את הבארות ופותח מחדש את הדרך של אברהם אבינו.

הניסיון של יצחק לא עולה יפה והפלשתים חוזרים ורבים עמו על הבאר. יצחק לא מרפה ולא מוותר. רק מי שיודע לדבוק בעקשנות בדרכי אבותיו ועל אף הקושי שבשגרה השוחקת הוא מתגבר ומתאמץ כדי לקיים אותה, הוא שמצליח בעקשנות לחפור באר נוספת ועוד אחת, עד שהוא מצליח לגבור על הפלשתים ולהשאיר באר אחת פתוחה שניתן לשאוב ממנה מים. יצחק אבינו לא רק הולך בדרכו של אביו, אלא הוא קשוב למציאות ויודע לפעול ולמצוא דרך גם כשמסביב הדברים משתנים.

מדרכו של יצחק נלמד אנחנו את הצורך להישאר דבקים ונאמנים למסורת. אנו עומדים על גביהם של דורות גדולים וחשובים שהיו לפנינו ואנו חייבים להכיר להם טובה על הדרך שהתוו לנו בהלכה, במנהג ובחכמה שהם הנחילו לנו. גם אנו כמו יצחק אבינו צריכים לדבוק בדרכם של אבותינו ומתוך הקשבה למציאות, לדעת ללכת באותה דרך ובתוכה להתנהל מול האתגרים והשינויים בדורנו. בזכות זה יתקיים בנו הפסוק האמור ביצחק "ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא בשנה ההיא מאה שערים ויברכהו ה' ", כן יברך אותנו תמיד.

שבת שלום.    

חה"כ הרב חיים אמסלם, יו"ר מפלגת עם שלם