זמן קצר לאחר מכן הגיש השכן תלונה למשטרה שהובילה להגשת כתב אישום נגד הבעל בבית משפט השלום בראשון לציון, בגין עבירה של תקיפה חבלנית. הנאשם אמנם הודה בעובדות כתב האישום, אך ביקש בכל זאת כי בית המשפט יימנע מהרשעתו. זאת משום שלטענתו, הדבר יגרום לפגיעה הרסנית בעיסוקו כבעל חברת מערכות תוכנה, העובדת בין היתר עם חברות ביטחוניות.
 
הנאשם טען עוד כי בעקבות ניהול ההליך הפלילי נגדו, ירדה הכנסתו משמעותית, והוא הציג בפני בית המשפט תלושי שכר המעידים על כך שטרם ההליך הרוויח כ-15 אלף בחודש, ואילו כעת שכרו עומד על כ-4,000 שקל בחודש בלבד. כל זאת - כשהוא אמון על פרנסת אשתו ושני ילדיו.
 
הנאשם הוסיף כי עבר דירה כדי להימנע מחיכוכים עתידיים עם השכן, וכי מדובר באירוע חריג וחד פעמי בחייו, עליו הוא מתחרט ומצטער. עוד הבטיח שאירוע כזה לא יקרה שנית.
 
בית המשפט שלח את הנאשם לקבלת תסקיר משירות המבחן, שהמליץ שלא להרשיעו לנוכח הפגיעה המשמעותית בפרנסתו; וכן מאחר שמדובר בהתנהגות אימפולסיבית חד פעמית של אדם נורמטיבי, שאירעה מתוך תחושות בהלה, בלבול ופחד נוכח בכייה של אשתו.
 
המדינה, לעומת זאת, ביקשה להרשיע את הנאשם ולהטיל עליו עונשים של קנס ופיצוי לשכן, זאת נוכח עבירת האלימות החמורה שהסבה לשכן נזק, ובשל האינטרס הציבורי שבהרשעה.
 
הרשעה תגדע פרנסה

השופט ארז יקואל החליט שלא להרשיע את הנאשם. הוא קבע כי מדובר בנסיבות יוצאות דופן וכי עוצמת הנזק שתיגרם לנאשם בשל הרשעתו אינה הולמת את חומרת העבירה.
 
נפסק כי אמנם אין להקל ראש במעשי הנאשם ויש להתייחס לעבירות אלימות בחומרה רבה; אך עם זאת, יש לקחת בחשבון שמדובר בעבירה ראשונה ויחידה של הנאשם, ובאלימות נקודתית שנבעה מרצונו לגונן על אשתו, מה גם שמרבית הפציעות של השכן נבעו מהנפילה על השיח הקוצני ולא מהאגרוף של הנאשם.
 
עוד יש להתחשב, כך נקבע, באחריות המלאה שנטל עליו הנאשם, בצער ובחרטה שהביע ובכך שאף עבר דירה במטרה שלא להיקלע לעימותים נוספים עם אותו שכן.
 
בנוסף נפסק כי יש לייחס משקל מיוחד להשפעת ההרשעה על תעסוקת הנאשם, שכן האחרון הוכיח כי אכן יש להרשעתו השלכה מהותית והרסנית על פרנסתו, באופן כזה שיוביל ל"גדיעת מטה לחמו". לפיכך נקבע כי הנאשם לא יורשע, אולם נגזר עליו לבצע 180 שעות לשירות הציבור ולפצות את השכן ב-3,500 שקל.

קרדיט: PsakDin.co.il