הקלישאה אומרת שעל ראש הגנב בוער הכובע, אך דומה כי בסיפור הזה מה שבוער היא לבטח חמתו של הנאשם. שמונה שנים לאחר שהיה שותף לפריצה לבית בראשון לציון, חויב אחד הגנבים לבית בראשון לציון במסגרת תביעה אזרחית שהוגשה נגדו. יתר חבריו לפשע, יצאו בלא כלום, בשל עסקת טיעון מוקדמת עם הפרקליטות.

בשנת 2004 יצאה המשפחה לחופשה באילת למשך שבוע. באותו זמן פרצו גנבים לביתם ושפשפו עיניהם למראה השלל: כספת ובה מיליון שקל במזומן, תכשיטים,

אקדח שהיה שייך לבעל המשפחה, מטבעות זהב נדירים מתקופת מלחמת העולם השנייה ועוד. פעילות אינטנסיבית בראשותו של צוות חקירה מיוחד הובילה לתפיסתם של המעורבים, ואף להגשת כתב אישום נגדם בגין שורה ארוכה של התפרצויות לבתים בראשון לציון וסביבתה.

שמחתם של השוטרים על התפיסה התחלפה חודשים מאוחר יותר בתמיהה. בפרקליטות חתמו על עסקת טיעון עם המעורבים בפריצה, במסגרתה נמחקו מספר אישומים, בין היתר גם זה אשר עסק במקרה בו נגנב השלל הרב ביותר מבית המשפחה בראשון לציון.

בעוד ההליך הפלילי הביא למחיקת האישומים, הגיש אחד מבני המשפחה תביעה אזרחית נגד הגנבים במטרה להשיב את הרכוש והכסף שנלקחו במהלך הפריצה. בתחילה נראה היה על פניו כי מדובר יהיה בהליך פשוט אשר ייגזר מההליך הפלילי, אולם מחיקת האישום בגין ההתפרצות לבית המשפחה הובילה את התובע להתבוסס שנים רבות בבית המשפט. הסיבה לכך פשוטה: המעורבים בפריצה נאחזו בעסקת הטיעון, המייתרת אותם מהאשמה במקרה הספציפי.

במסגרת התביעה טען בן המשפחה כי בכסף שנגנב מהבית רכש אחד מהמעורבים בפריצה בית ורכב לבנו. בחקירתו של החשוד ציין ראש צוות החקירה, פקד חיים שרייבהנד, כי, "כל זה מאוד החשיד והתקיימה תשתית ראייתית שמשהו נקנה בכספים לא כשרים".

בסופו של ההליך האזרחי התברר כי רק אחד מהנתבעים, אשר לא התייצב לדיונים בבית המשפט, נמצא כמי שהוטלה עליו האחריות במעשה הפריצה הכולל. השופטת יעל טויסטר ישראל קבעה כי, "הימנעותו מהבאת תצהיר מחזקת את הראיות העומדות לחובתו". היא לא הסתפקה בכך וחייבה אותו לשלם למשפחה סכום של שני מיליון שקל.

וכך, מהתפרצות בה היו מעורבים לכאורה גורמים רבים, נותר אדם אחד שעומד לשלם את הנזקים והחובות שנצברו למשפחה, כשהיתר 'נהנים' מהסדר הטיעון עליו הם חתמו מול הפרקליטות.

קרדיט: גיל סימה Mynet

צילום אילוסטרציה