היא "בודקת את הפסקת כהונת הנשיא". היא נוהגת להשתלח בכל מקרה העשוי להצמיח לה כותרת. זו מירי רגב – הבושה הפרלמנטארית התורנית שאין מקום בו היא שמה את רגלה ולשונה וצומח שם דשא. מצעד הבושות שהיא מטילה על המדינה אינה יכולה לבייש שום תחרות לדבילים נבחרים. לשונה החצופה השתלחה הפעם – כמדווח על ידי אמצעי התקשורת - בנשיא פרס, בגלל התבטאותו בעניין התקיפה הישראלית האפשרית באיראן עליה מדברים תכופות ראש הממשלה ושר הביטחון.
 

הנשיא הביע את דעתו הנשענת על ניסיונו המדיני העשיר וגם את חששו מן התוצאות האפשריות ממתקפה שכזו. לא חייבים להסכים עם דבריו אך גם צריך מידה רבה של חוצפה ואולי גם מידה לא קטנה של בושה על מנת לבקרו באופן בו עשתה זאת מירי רגב. כי בלי לנקוט עמדה בוויכוח על נכונות המתקפה ללא תמיכה ושיתוף אמריקאיים, כל ניסיון לסתום את פיו של נשיא המדינה – בכל נושא בו יחפוץ – הינו הזוי.


אפילו הבושה הפרלמנטארית התורנית צריכה לספור עד עשר לפני שהיא פולטת את הגיגיה הרדודים מפיה המצחין. כל בר דעת אמור לשאול את עצמו מנין לה - לאצנית הדגולה אחר כותרות הנושאות את שמה - הידע והניסיון על מנת לנבל את פיה על אחד מגדולי האומה, המכובד על ידי רוב מנהיגי העולם, שציטט למעשה את ראשי מערכת הביטחון לדורותיהם? מנין לה לדוברת צהל הכושלת לשעבר אופני ביטוי המשפילים מדינה שלמה?

 

מנין לה ל"צרבת" הפרלמנטארית ויצרנית הסיסמאות העלובות הזו, העדר הכבוד כלפי מי שבנה את משרד הביטחון, את הכור, את התעשייה הצבאית ואת התעשייה האווירית? כיצד מרשה לעצמה דמות רדודה כל כך כמו הגברת מירי ומנין בושתה להלין על דבריו של מי שמכיר את זוג הקפיטליסטים המהמרים על חיי תושבי המדינה והמכיר אותם היטב והרבה הרבה יותר טוב ממנה?


חשוב להבין שהנושא האיראני הוא חוצה מפלגות. גם אהוד ברק על מפלגתו אינם נמנים על מפלגות הימין. הנשיא פרס הינה אישיות בכירה ומכובדת אשר שקל את דבריו על מנת שלא לפגוע בדמוקרטיה המקומית ובנבחרי העם. אז על מה יצאה קצפה הדוחה של הקופירייטרית של"סודנים סרטן" ו-"פרס שמאלן ותבוסתן"? האם יגיע היום בו מוחה המצומק יוכל לקלוט שחיפוש הרייטינג יכול להיעשות גם ללא השימוש בשפתה הנמוכה והנלעגת? האם הוא יוכל אי פעם להבין שמה שהנשיא שלנו כבר הספיק לשכוח היא לעולם לא תזכה לדעת?


עד מתי ימשיך לצמוח לו החצ'קון המביש הזה, בגופנו?