המחאה החדשה שמנסה להצית את העם החלה עם המעצר המתוקשר של הסמל – דפני ליף, יש הרבה עניין להצית את המחאה שוב, בפעם הקודמת המחאה המקורית גוועה מעצמה, לא הייתה הצלחה לתרגם את כח ההמונים אשר יצאו לרחובות, ואשר ישבו באוהלים ימים רבים.

בראיון שדפני ליף העניקה לטל ברמן בערוץ הראשון היא נראתה מעט מהוססת, עצורה ולא במעצר, וחוששת.
אולי המעצר הזה עשה לה משהו, זה טבעי, היא לא אחת שמורגלת בהמולה ובכיפוף ידיים, אך אין לה להתייאש, היא צריכה לאזור כוחות ולהמשיך קדימה, היא וחבריה, או אולי חבריה והיא, מה שבטוח אסור להתייאש.

על פי המחאה המקורית לא הושג דבר מלבד הקמת ועדת טרכנברג, ראש הממשלה בנימין נתניהו שהוא מומחה ליחסי ציבור לא קטן הבין את הסחף ההמוני שלא ניתן לעמוד מולו, הוא נתן למנהיגי המחאה המקורית להסתכסך אחד עם האחר עד שהמחאה והחורף מסמסו את קולות המחאה הצודקת, וכיום כאשר הוא מחוזק עם מפלגת "קדימה" המחאה המזערית החדשה הינה "ככוסות רוח למת", ואת זאת חייבים לשנות.

כפי הידוע מחירי הדירות עדיין בשמיים, זוג צעיר לא יכול לרכוש בית כשהוא מתחתן, גם מחירי המצרכים יקרים, יש הרבה משפחות עניות בארץ שלא יכולות להרשות לעצמן רכישת בשר או עופות, ואף גורם שלטוני אינו נוקף אצבע לשינוי המצב הקיים.
 



גם בערי ראשון לציון שנחשבת במובן מסויים לבעלת אוכלוסיה מסודרת יש קצוות, ישנה אוכלוסיה אחרת שאין ידה משגת דיור, גם משפחות עניות לא חסרות, ולא מן הנמנע כי אף כאן תהא מחאה חברתית גוברת תוך הקמת אוהלים.

לתוך הואקום הקיים מצפים להנהגה אחרת שתלווה את המחאה החדשה, הנהגה שלא תהא עסוקה בויכוחים פנימיים, ואשר תלווה את בעלי המצוקות לכל אורך הדרך עד לפתרון סופי של בעיותיהם.

לאחר התמונות הקשות שבהן נראו דפני ליף ויתר פעילי המחאה נעצרים בברוטאליות אף ראש עיר לא יסתכן שוב בדרך פעולה כזאת, רון חולדאי הפנים יפה את הנזק שנגרם לו בתקשורת הארצית, כך שאף בעיר ראשון לציון ראש העיר ויתר ההנהגה לא יעזו להתעסק עם ניצני המוחים שיעשו זאת, ורק על פי חוק כמובן ולא הצורה אנרכיסטית.

נקווה כולנו כי המחאה הזו תתחיל להתרומם ולהתפשט, על שום שהמחאה המקורית לא הצליחה להביא דבר מוחשי לציבור הגדול שמחה, אמנם השטח לא מראה הצלחה כפי שהראה בעבר, אך עדיין לא מאוחר, עם קצת מוטיבציה ניתן להגיע לרמות שהיו בעבר.