כמו לקראת בואו של כל אחד מחגי ישראל, נוהגים אנו לברך איש את רעהו בברכת "חג שמח". נראה אבל, שלקראת חג הפסח הקרב ובא שמחת החג נחלשת, שלא לומר נעלמת מנפשם של רבים מתושבי ישראל. כך, אם לשפוט על פי הלכי הרוח הנובעים מגל הגזירות החדש הפוקד את המשק.

באופן לא מפתיע, האגדה של פסח אותה נוהגים לקרוא בליל הסדר, יותר מאשר מספרת לנו על עברו של עם ישראל – ממחישה לנו עד כמה מצבנו העגום דומה לזה של אבותינו, לפחות בכל הנוגע לסעיף העבדות. מחיר הדלק מטפס לשמיים; מחירי המים האמירו בשנתיים האחרונות למימדים מפלצתיים; מחירי החשמל עומדים לעלות בקרוב ועל רוב הסחורות הנמכרות בישראל אנו משלמים יותר מעמיתינו בחו"ל, באופן משמעותי.

הפערים בחברה הישראלית ממשיכים לגדול בגלל מדיניות ממשלתית של כלכלה דורסנית והעוני בישראל אינו רק נחלתם של ההומלסים ברחובות אלא גם של אלפי משפחות בהן שני בני הזוג עמלים לפרנסתם. אנו עבדים. לא רק בעבר ולפרעה במצרים אלא גם בהווה המיוסר בו המשטר הדורסני מחייך אלינו בדרכנו אל גיהינום חיינו. אנו עבדים לטייקונים המתעשרים על גבינו בתמיכת ממשלה אטומת רגש.

מחאת קיץ 2011 לא בדיוק נספרת על ידי חברי הממשלה. אחרת לא ניתן להבין איך מצבנו ממשיך להתדרדר למרות פריצתה אך לפני חודשים אחדים. הסתתרותם מתחת לפוך החורף של מקבלי ההחלטות בישראל, תוך הפצת הבטחות לכל עבר בדבר שינויים רדיקליים בתחומים חברתיים רבים - לא הצליחה לשנות את מצבנו, אלא לרעה בלבד - אפילו לדברי הקפיטליסט סטנלי פישר, חברו של הקפיטליסט נתניהו שכתרגיל זול באחיזת עיניים הוריד את מחיר הדלק בכמה אגורות לפני כארבעה חודשים, לקראת ההתייקרות המטורפת הקרובה.

כמו באגדה לפסח, החכם הוא זה שרץ לשלטון כדי לעשות לענייניו בלי להתחשב בנו. הרשע הוא זה שמנצל את כוחו הפרלמנטארי על מנת לעשוק את החלש בדרכי עורמה, התם הוא זה שמאמין על סמך הבטחות שווא שיהיה טוב בקרוב וזה שאינו יודע לשאול, כדאי לו להתעשת בטרם ייפול לבור השופכין של נתניהו - רב האומן לחרטוטים.