הסתיימה השביתה הכללית במשק לאחר שלושה ימים קשים למי שנזקק לשירותי הממשלה, השלטון המקומי, הרכבות, הטיסות, הבנקים ושאר ירקות. אבל קשים עוד יותר למי שניסה בימים אלה להבין את ההיגיון שמאחורי מאבק הכוחות בין משרד האוצר לבין הסתדרות העובדים.

אתה, אדוני שר האוצר, שמעת לבטח מבעוד מועד על אולטימאטום השביתה וידעת מתי היא צפויה לפרוץ. אתה ידעת שהיא באה לנסות ולפתור את נושא העסקתם של עובדי הקבלן בישראל - בעיה חברתית מקוממת. אתה ידעת היטב כי תצטרך להתגמש ולוותר על חלק מעמדתך הקפיטליסטית-הרסנית שאין בה אלא כדי להוסיף לעשירים, על חשבוננו. אתה ידעת כי לא תוכל שלא לוותר מול העוול הנוראי המבוסס על שירותי העבדות של עשרות אלפים מתושבי המדינה הסובלים מאפליה הזועקת לשמיים.

אתה ידעת היטב עם פרוץ זעקת השבר ועליית הנושא על סדר היום של ישראל, שלא תוכל להמשיך ולחמוק מן ההתייחסות לנושא המכאיב. אתה הבנת שתצטרך לקפל את זנבך גדוש-החשיבות ולוותר על הכספים הנדרשים לתיקון העוולה ההולכת וגדלה מידי יום באין מפריע, או לפחות על חלקה. אתה גם ידעת בבטחה – לפחות על פי הצהרותיך המתמשכות – שהשביתה תגרום לא רק לפגיעה קשה בחייהם של מיליוני אנשים אלא גם שהיא תפגע במשק ובכלכלת ישראל.

אם את כל זה ידעת – מנין לך האומץ שלא לנסות ולפתור את הבעיה – קרי, לתת את שבסופו של דבר נתת לטובת ביטול השביתה - עוד לפני פריצתה? למה זה תמיד צריך להיעשות בישיבות אל תוך הלילה המקדים את בוקר השביתה בפועל? למה המשא ומתן חייב להתנהל בתוך קיומה של השביתה ולא לפניה? מדוע אתה לא מסוגל למנוע את הפגיעה במשק, בה אתה מנפנף כל עוד עולה הדרישה לצמצום הפערים הבלתי צודקים בחברה שלנו? עד מתי תמשיך לנפנף לנו עם "הצלחותיך" להצלת המשק בעוד ציבור שלם של עובדים, ילדים, קשישים, חולים וניצולי שואה רעבים בישראל ללחם? למה אתה לא יכול לנסות להפעיל מעט פחות את שיטותיך הכלכליות הנלוזות ולהפעיל, ולו במעט, את חושיך האנושיים? למה אתה באמת כזה???