שוכני האוהלים, המעלים בקול תרועה צודק את אוזלת ידן של ממשלות ישראל לדורותיהן, דורשים שתינתן להם האפשרות להתגורר בכבוד. הם אינם מבקשים אלא את היכולת להגיע לקורת גג במחיר שאינו גובל בשחיטה. גל המחאה משדרות רוטשילד בתל אביב, ההולך ומתרחב לערים נוספות, הינו חשוב. הוא מעלה על סדר היום את זעקתה של שכבת הביניים המתדרדרת אל עבר תהום העוני בגלל מדיניות מופקרת של ראשי השלטון. הוא מאותת לפוליטיקאים שקצה נפשם של הצעירים במצבם העגום, שנוצר בין היתר בגלל הדאגה השלטונית המתמשכת לטייקונים ולבעלי השררה. הוא זועק את זעקתם של מי שמבינים סוף סוף שבכוחם גם להשפיע.

אלא שמחאת שוכני האוהלים מעלה את זעקתם של בעלי היכולת לזעוק ואינה סוחפת איתה צעירים רבים שניתן להניח שהם לא יכולים שלא להיות חלק בלתי נפרד ממנה. חשוב להבין שמרביתם של מארגני ומשתתפי המחאה הינם סטודנטים, בעלי יכולת הבעה והתארגנות, היכולים להרשות לעצמם להתגודד סביב מאהלים, שירה וקומזיצים על מנת להפגין את תחושתם הצודקת – לאורך ימים. אמצעי התקשורת, העטים על כל פיסת סיפור המסוגל לתרום לאלוהי הרייטינג שלהם, מנסים להשוות את גל המחאה הנוכחי לזה של הפנתרים השחורים בראשית שנות השבעים. אך אלה טועים ומטעים. המחאה הנוכחית אינה טוענת לקיפוח עדתי ומארגניה ומשתתפיה אינם עניים מרודים אלא בעלי מעמד ביניים המבינים שהם רק בדרכם אל העוני. רבים מנפגעי מדיניותה הכושלת של הממשלה אינם חלק מן המאבק כי הם אינם יכולים להרשות לעצמם להפסיד ימי עבודה. הם לא מסוגלים לממן אוהלים, אוכל ונסיעות לצורך המחאה. רבים מהם נמנים על העשירון התחתון ועל השכבות החלשות של החברה המתפוררת שלנו. לכן קולם לא נשמע.

מחאת הדיור, צודקת ככל שלא תהיה, לא יכולה לפתור את המחסור המשווע בתשתיות הנדרשות להורדת מחירי הדיור בישראל. כך, כי במדינה בה אורך חייה הממוצע של ממשלה הוא פחות משנתיים, אין פוליטיקאי המעוניין לרקום תוכניות לטווח ארוך והפועל שלא מתוך רצון לתוצאות-אינסטנט. מכאן שיש לראות במחאה הצודקת הזו צעד חשוב ובונה ליציאה מן האדישות המסוכנת של אזרחים הרגילים לחטוף סטירות ויריקות מצידם של הנבחרים וכתמיכה חשובה בהתקוממות הצרכנית ההולכת ומתגבשת בימים אלה בארץ. אך קשה לראות במחאת הדיור פעולה להשגת המטרה למענה היא קמה. לפחות, לא בזמן הקרוב. החרפתה של המחאה יכולה להביא בתנאים מסוימים אף להפלת הממשלה, אך לא לפתרון דיור למי שראויים לו, ובצדק.