איך בוחרים את המילים הנכונות
בחירת מילים נכונות של כיתוב על מצבה היא משימה מאתגרת ולא פשוטה, כאמור, שמתחילה בבחינת אותו אדם שאיננו. מי הוא היה עבורנו ועבור האחרים? איך הוא תפס וראה את עצמו? אילו ערכים הוא ייצג ואיזו השפעה היתה לו על הסובבים אותו? חשוב לקחת בחשבון שאותו כיתוב נשאר למשך שנים ארוכות, ולכן עליו להיות לא רק רלוונטי לאותו רגש זמני של אבל, אלא גם להנצחה ארוכת השנים של אותו האדם. ולכן, כדאי להימנע בבחירת מילים שעשויות להישמע כוללניות מדי, ולחפש ביטויים ייחודיים ואותנטיים יותר. בסופו של דבר, המילים הנכונות הן אלו שיגרמו לכל מי שקורא אותן על המצבה להרגיש שהוא מכיר, ולו במעט, את האדם שנקבר שם.
האם כדאי לבחור כיתוב אישי או משפט קצר ורגשי
רבים מוצאים את עצמם מתלבטים, בבואם לבחור כיתוב על מצבה, בין כיתוב אישי למשפט רגשי קצר. הבחירה בין האפשרויות האלו צריכה להתבסס על נקודה אחת בלבד, והיא מהו המסר, וזה האם רוצים להעביר את האדם עצמו או את הרגש שלנו כלפיו. בעוד שכיתוב אישי מספר סיפור שיכול להחיות את אותו האדם בפני מי שקורא אותו, להראות את אופיו ולאפשר חיבור חזק אליו, משפט קצר ורגשי יכול לבטא את עוצמת הקשר שהיה עם אותו אדם, מה שיכול להיות חזק הרבה יותר מכל סיפור שמסופר על המצבה. יחד עם זאת, ייתכן שאותו אדם שנפטר אהב, למשל, לספר סיפורים ואולי חיבר אותם, ולכן, במקרה כזה, דווקא כתיבת כיתוב אישי סיפורי יכול להיות הפתרון המתאים.
מה ההבדל בין ציטוט מהתנ"ך לבין אמירה מוכרת או משפט שחיברנו בעצמנו
ציטוט מהתנ"ך נושא איתו משקל של אלפי שנים, מילות חוכמה וגם את הקשר לזהות היהודית ולמסורת שלנו. הוא יכול להעניק לאותו כיתוב על המצבה את העומק הרוחני שבו מעוניינים וגם תחושה של המשכיות היסטוריות. אמירה מוכרת או משפט שחיברנו, לעומת זאת, יכול לבטא ערך או עיקרון שהיה חשוב לנפטר ולנסח בדיוק את מה שאנחנו מרגישים אבל לפעמים מתקשים לבטא במילים (רלוונטי לבחירת אמירה מוכרת וציטוט). משפט שחיברנו בעצמנו הוא הכי אישי וייחודי ובמקרה הזה הוא מביא אותנטיות ויכול להיות מדויק מאד. החיסרון שלו הוא שהוא מחובר ומנוסח, לא אחת, ברגעי אבל, שבהם קשה מאד לנסח בצורה מושלמת מה באמת מרגישים. בדיוק ברגעים כאלה אפשר להשתמש בציטוט מוכן, שמצד אחד משקף את הרעיון שמוביל אותנו, ומצד שני מאפשר לנו בחירה של כיתוב על מצבה שפעמים רבות קשה לנסח אותו לבד.
האם יש כללים שצריך להכיר לפני שמחליטים מה ייכתב
מבחינה תרבותית, במסורת היהודית ישנה עדיפות למילים של כבוד ושל זיכרון שהוא חיובי, והימנעות מביטויים שעשויים להיתפס כשליליים. מבחינה רגשית, כדאי לזכור שכיתוב על מצבה חייב לעמוד במבחן הזמן ולכן המסר שבוחרים צריך להיות רלוונטי ולהתאים גם לעוד לא מעט שנים. מבחינה טכנית, יש כמובן גם את עניין המגבלות של המקום על המצבה, מה שמצריך חשיבה על אורך הטקסט וגם על גודל האותיות. וכמובן, חשוב לוודא שהכתיב נכון ומדוק כי את השגיאות, לאחר שהטקסט נחרת על האבן, קשה לתקן. ברמה המעשית, כדאי מאד להתייעץ עם בני המשפחה האחרים ולוודא שכולם מרגישים בנוח עם הכיתוב, וכמובן, חשוב לזכור שאין כיתוב שהוא מושלם, והמטרה היא בסופו של דבר למצוא את המילים שמייצגות הכי טוב שאפשר את אותו אדם ומביעות את האהבה ואת הכבוד שלנו כלפיו.
