Pixabay

מינים פולשים העוברים ממקום למקום על ידי האדם

מלבד שינויים במקווי מים הגורמים לכניסתם של מינים פולשים לבתי גידול לחים, אנו עדים לחדירתם של מינים שונים שעזבו את הטריטוריה הטבעית שלהם ועברו למדינות מרוחקות באמצעות האדם. בתקופות קדומות, מינים אלה היו נכנסים לתוך סחורות שעברו ממקום למקום בדרך המשי ובדרכים אחרות. בתנועה על גבי בהמות משא. דוגמא לחדירת מינים פולשים, כאשר ספינות החלו לעשות את דרכן בין מדינות ויבשות, זנים רבים עברו ממקום למקום על גוף הספינה בגדים של בני אדם הובילו אורגניזמים מסוימים ולעתים סחורה כללה בעלי חיים קטנים שיוצאו ממקום אחד לאחר. בין השאר, ניתן למצוא חרקים רבים שהגיעו בתוך פירות וירקות בתהליך היצוא. עם תחילת עידן התעופה, מינים פולשים הצליחו לחצות שטחים עצומים ומרחקים של אלפי קילומטרים.

איך מינים פולשים יכולים לפגוע בסביבתם?

מינים פולשים מפרים את האיזון האקולוגי ומסוגלים לפגוע הן במגוון הביולוגי, הן בחקלאות, הן בבני האדם והן בבעלי חיים מקומיים. נרחיב על כך מעט.

פגיעה במגוון הביולוגי

הטבע הוא זירת קרב בה מינים שונים מתחרים על מקורות מזון, שתייה ובתי גידול. לכן, כאשר מינים פולשים נכנסים לאזור מסוים הם עשויים לשנות את סוגי המינים החיים בו. חלק מהמינים שיעלמו מהטריטוריה משמשים כמזון למינים אחרים שיכחדו אף הם מהאזור. שלושת הדרכים בהן מינים טורפים פוגעים במגוון הביולוגי הן: תחרות על המזון, הרג מינים חלשים המהווים מזון למינים הפולשים או הפצת מחלות (כאשר המין הפולש הוא טפיל).

מעבר לכך, המינים הפולשים עוברים לאזורים חדשים בהם אין בקרה על מספרם באמצעות מינים אחרים הנמצאים מעליהם בשרשרת המזון. לכן, הגורמים המבקרים שאיזנו את ההשפעות ההרסניות שלהם אינם קיימים בטריטוריה החדשה. המין הפולש עשוי אף לגרום לשינויים של בית הגידול עצמו בו הוא חי.

לדוגמה, ישנם מיני צמחים המייצבים את החולות בארץ כמו שיטה כחלחלה שעשויים להקטין את מספרם של מינים שחיו במקום קודם לכן. בראשון לציון למשל, יש ניסיון לשמר את שטחי החולות של מטווח 24 לציבור כ"פארק חופי" תוך ניסיון לשמר את לטאת הענק "כח אפור" מפני סכנות שונות כמו מינים פולשים והשפעות סביבתיות של האדם.

 

פגיעה בחקלאות

מינים פולשים רבים פוגעים גם בחקלאות המקומית במספר דרכים. המינים המזיקים עשויים לאכול את היבולים במקום מסוים או לשנות את הגיאולוגיה במקום ולהפוך את האדמה לפחות מתאימה ליבולים. בנוסף, חלק מהמינים הפולשים הם צמחי בר המשתלטים על אדמות בהם נזרעו זרעים של מינים רגישים שכל שינוי קל באיכות האדמה עשוי להשפיע על היבול.

השפעה נוספת שיש למינים פולשים על החקלאות היא חדירה של מזיקים לסחורה חקלאית המיוצאת מישראל למדינה אחרת. כמות גדולה של מינים פולשים בסחורה זו, עשויה למנוע ממדינות המפקחות בחומרה על היבוא בארצן להמשיך ולהזמין: פירות, ירקות, פרחי נוי וסחורה חקלאית נוספת מישראל.

בעיות בריאותיות: פגיעה בבעלי חיים מקומיים ובאדם

מינים פולשים רבים הם טפילים המסוגלים להרוג את בעלי החיים המקומיים. במקרים נדירים, מוטציות גנטיות של חיידקים שפגעו קודם לכן רק בבעלי החיים עשויים לפגוע גם באדם. כך, בעיה קטנה שהחלה בכפר נידח באפריקה יכולה להפוך בתוך זמן קצר למגפה שיש להשתלט עליה באופן מידי.

כיצד ניתן לטפל בבעיית המינים הפולשים?

כפי שניתן לראות הסכנות בחדירת מינים פולשים לישראל רבות. עם זאת, ניתן למנוע את בעיית המינים הפולשים במספר דרכים. הדרך הראשונה היא הקמה של רשות שתפקידה למנוע את כניסת המינים הפולשים לישראל באמצעות בדיקה מקיפה של דרכי הכניסה שלהם לארץ במים, ביבשה ובאוויר. מלבד זאת, מינים פולשים שכבר הגיעו לישראל, יש לאתר במהירות ולבער במידת האפשר. הדבר דורש כמובן הקצאת תקציבים מתאימים להקמת התשתיות הללו. לאחר שמינים פולשים התבססו קשה יותר לבערם, אך עדיין ניתן להגביר את הפצתם וליצור בקרה בתחומים שונים כמו: גינון, תשתיות, מחצבות ואפילו ביעור המינים הפולשים הנעים באמצעות חיות המחמד.