תנו לנשום בשקט: משהו מסריח קורה בשכונת נחלת יהודה בראשון לציון, תרתי משמע. תושבי השכונה מתלוננים על ריחות רעים שמגיעים לבתיהם מהשדות הסמוכים, שבגללם הם לא יכולים לאוורר את ביתם במשך ימים שלמים. "אני יושב בבית ולא יכול לפתוח את החלון, כל כך מסריח שקשה לנשום", אומר תושב השכונה, עזרא.
 
באחד הבקרים בשבוע שעבר התעוררו תושבי נחלת יהודה לסירחון אדיר. את עזרא, שגדל בשכונה כל חייו, פגשנו במועדון הקשישים השכונתי יחד עם שלושה תושבים נוספים שהחליטו לא לשתוק יותר. "ביום שלישי או רביעי שעבר פנינו לעירייה ולמוקד העירוני, וגם לראש מנהלת מרכז", הוא מספר.
 
"הזמנו פקח ועצרנו את הטרקטורים שפעלו בשדות ופיזרו בהם את הפסולת של הרפת מכפר ויצו. כבר בטלפון שאלו אותי באיזה טרקטור מדובר ומה המספר שלו, והבטיחו שיטפלו בבעיה. גם מנכ"ל העירייה היה פה והבטיח שיטפל, אבל הזוועה חזרה על עצמה. התקשרתי שוב לעירייה והודעתי על המפגע, אז הנציגה אמרה לי שזו קרקע חקלאית ושהם יכולים לעשות בה מה שהם רוצים. התקשרתי למשרד לאיכות הסביבה בבקשה שיטפלו בזה".
 
לדבריו, מדובר בריח מזעזע, שבגללו כל השכונה הייתה בעוצר. "התקשרו אליי ואמרו לי שאנשי אגף איכות הסביבה של העירייה ביקרו בשדה והפסיקו את

העבודה במקום. הלכתי לשטח כדי לראות אם זה נכון וגיליתי שעולם כמנהגו נוהג, הטרקטורים המשיכו לעבוד ולשפוך את הפסולת", מספר עזרא. "מיד התקשרתי אליהם ואמרתי שאני פה בשטח והוא ממשיך לשפוך, ושאני מצלם אותו. אחרי זה התקשרו אליי שוב מהעירייה ואמרו לי, תסתכל שנייה על הטרקטורים, מה הם שופכים, פסולת מימית או מוצקה? אני אומר לו מימית, ואז הוא שואל אם יש לזה ריח". עזרא מספר שנציג העירייה קבע באותה שיחת טלפון שלפסולת מימית אין ריח. "מה פתאום הוא קובע קביעה כזו?", שואל עזרא בייאוש.
 
עזרא ושלושת חבריו מספרים שהסירחון מתגבר בשעות היום. כנראה שבשעות האלה, השילוב עם הבריזה מהים והחום הכבד מגביר את הריחות וגורם להם להשתלט על השכונה. "אי אפשר להסביר כמה זה נורא לשבת בבית בשיא החום ולספוג את הריח הזה, זה מחניק", הוא אומר.
 
ביקשנו לצאת לשטח ולחוות במו אפנו את הריח הרע. נסענו במכוניתו של עזרא, וככל שהתקרבנו הריח התגבר. עזרא, שרצה להמחיש עד כמה הכיסוי החולי שניתן לנוזלים שנשפכים בשדות אינו יעיל, החל בנסיעה על האדמה הבוצית, תוך שצבי, אחד מחבריו שיושב מאחור, כבר החל להיחנק ולהשתעל מהסירחון. "אתם רואים שהכיסוי שהם נותנים לנוזלים לא עוזר?", הוא שואל ונוסע על האדמה, סופג אל מכוניתו את כל הריח. המסר נקלט, אנחנו אומרים לו ומבקשים לעזוב את המקום לפני שניחנק.
המזבלה של העיר
 
השטחים המדוברים שייכים לכפר הנוער של ויצו בשכונת נחלת יהודה, הכולל בית ספר תיכון שמתמחה במדעי בעלי חיים, ויש בו פנימייה ומשק חקלאי עם לול, רפת, פינת חי ודשן.
 
"הפכנו לסוג ב', חשבנו שיבנו פה ואנחנו נתקדם, אבל שום דבר לא קרה", אומר צבי. "לדעתי צריך לעצור את המשאיות. אני עצרתי אותן בכיכר, אבל מה אכפת לנהג, ומה הוא אשם? הוא פועל שעושה את העבודה שלו. הריח הוא בקנה מידה גדול, זו ממש הרעלה".
 
מכפר הנוער ויצו נמסר בתגובה: "כפר הנוער מקפיד על דישון שדותיו בדשן אורגני. דווקא באזור שלנו חשוב לדשן בזבל אורגני וכך למנוע את סכנת זיהום מי התהום. פעולת הדישון נעשית על פי חוק ובהתאם לדרישות ולתקנים. הפעולה מתבצעת אחת לשנה, בתקופה זו של השנה, תוך הקפדה יתרה על הוראות החוק, המורות על הצנעת הזבל האורגני בקרקע מיד עם פיזורו, על מנת לצמצם ככל שניתן את מטרד הריח".
 
תגובת עיריית ראשון לציון: "מנהל אגף איכות הסביבה סייר בשטח, גילה כי מדובר בריחות שמקורם ברפת של בית הספר החקלאי ויצו ובשטחים בין כביש 4 לנחלת יהודה, והנחה את בעלי השטחים לכסות את זבל הפרות, המשמש לדישון. במקביל ניתנה הנחיה לאסור את השימוש בכל חומר דישון העלול להפיץ ריחות. בנוסף, בעקבות הנחיות העירייה, מפעיל בית הספר החקלאי מתקן לנטרול הריח. מסיורים נוספים עולה כי הדרישות מבוצעות וחל שיפור משמעותי. נמשיך לעקוב אחר המצב כדי למנוע הופעת מטרדי ריח חוזרים".
 
מהמשרד לאיכות הסביבה נמסר כי "ערכנו בירור עם העירייה, ואנחנו עוקבים אחרי טיפול העירייה במטרד. בנוסף, וכמהלך מקיף וכללי, המשרד להגנת הסביבה מקדם בימים אלה תקנות חדשות האוסרות על חקלאים לפזר זבל גולמי של בעלי חיים בשדות".
 
הכתבה המלאה מתפרסמת בסוף השבוע ב"ידיעות ראשון"

קרדיט: אביגיל קדם MYNET