שטח ההפקר: עם קיץ חם, תושבים עצבנים, ובני נוער משועממים - עם כל אלה צריכים להתמודד הפקחים של עיריית ראשון לציון. ואם זה לא מספיק, אז גם בתי המשפט לא ממש עוזרים להם. להפך, הם מקלים בעונשם של תושבים שהתעמתו עם פקחים והוגשו נגדם כתבי אישום.
 
כך קרה לפקחים תמיר ועקנין ורותם יחזקאל, שיצאו לפני כשנתיים לעוד משמרת שגרתית ברחובות העיר. לקראת השעה תשע בערב, כאשר השניים הגיעו

למתחם היכל התרבות, הם הבחינו בסטניסלאב רובוביץ' כשהוא משליך פסולת על המדרכה, במקום בפח האשפה. הם ניגשו לעברו בכדי לרשום לו דוח, אך נתקלו באלימות פיזית ומילולית.
 
על פי כתב האישום שהוגש נגד רובוביץ', הוא החל לקלל נמרצות את יחזקאל, צעק לעברו "בן זונה, מניאק" ועוד קללות קשות. בהמשך התקרב אליו ונצמד לגופו כדי להפחידו ולאיים עליו. למקום הוזמנה ניידת אך גם השוטר זכה לקללות מצדו של רובוביץ'. בהמשך, בתחנת המשטרה המשיך הנאשם להפגין התנהגות ברוטאלית וירק לעברו של אחד הפקחים.
 
בשבוע שעבר ניתן גזר הדין של רובוביץ' בבית משפט השלום בראשון לציון. למרות שנמצא אשם באיומים, העלבת עובד ציבור ותקיפת סתם, החליט בית המשפט לשחררו וגזר עליו רק מאסר על תנאי, עונש שלדעת רבים אינו מרתיע מספיק, מה שגרם לכעס רב בקרב הפקחים.
 
הפקחים, שמרגישים כי ביטחונם האישי מופקר, חוששים בכל משמרת אליה הם יוצאים שמא הם יהיו קורבנות לאלימות האזרחים. לדברי גורמים בעירייה, מדובר בתופעה שמתפשטת ומתרחבת. לטענתם, פקחים רבים נפגעים בקלות רבה על ידי תושבים, שמנצלים את העובדה שמולם ניצב אדם חסר סמכויות והם מכלים בו את זעמם.
 
במקרה הטוב האירועים נגמרים רק באלימות מילולית, אבל יש מקרים שמגיעים גם לאלימות פיזית. כך קרה לפקחית חנייה של העירייה שיצאה לעבר חוף הים כדי לתור אחר כלי רכב שחונים שלא כחוק. כאשר הגיעה למקום היא החלה בעבודתה והתכוונה לרשום דוח לנהג שעבר עבירת תנועה. שני הצעירים שהיו ברכב החלו לתקוף אותה ולקללה על מעשיה. בהמשך גלשו השניים לאלימות פיזית - הם ירקו עליה ולאחר מכן דחפו אותה בחוזקה אל תוך הרכב במטרה לפגוע בה.
 
למזלה של הפקחית, אזרחים ערניים הבחינו במצוקתה, מיהרו למקום ותפסו את השניים לפני שיפגעו בה בצורה חמורה יותר. היא נמלטה מהמקום וניידת משטרה שהוזמנה על ידי עוברי האורח לכדה את התוקפים, שהועברו לתחנת המשטרה.
 
נעמה סאלם בת ה־27, תושבת העיר ופקחית חנייה, עברה אירוע טראומתי שנצרב לה חזק בזיכרון עד היום. "לפני כארבעה חודשים יצאתי לעבודה ורשמתי דוח לתושב שחנה במקום אסור. הוא ראה אותי מהמשך הרחוב, ירד מהרכב שלו והתחיל לירוק עליי, לקלל אותי ולאחר מכן זרק עליי את הדוח. הדבר הראשון שעשיתי היה לקחת כמה צעדים אחורה ולקרוא מיד למוקד שיוציאו למקום ניידת משטרה, שהגיעה מהר יחסית. באותם רגעים פחדתי לשלומי, לא ידעתי מה הוא עוד מסוגל לעשות.
 
"הדברים האלה גורמים לי לפעמים לחששות כשאני יוצאת לעבודה, כי אי אפשר כבר לדעת מה יהיה בשטח. הרבה פקחים מותקפים, גם מילולית וגם פיזית. אנשים לא אוהבים לקבל דוחות אבל אין מה לעשות, צריך לעשות את העבודה וכל עבודה מכבדת את בעליה".
 
את יכולה להבין את הכעס של האנשים? בכל זאת את עובדת במקצוע שכמעט כולם אוהבים לשנוא.

"לפעמים אני מבינה, אבל בכל זאת, גם אם יש כעס קיימת דרך להוציא אותו. אדם לא צריך לאבד שליטה על עצמו ולפגוע בי. אפשר לדבר, לשאול למה זה קרה ואני אסביר בדיוק. ברגע שמישהו בא אליי בקטע רע, בכדי לתקוף אותי, אז קשה להסביר לו כי הוא כועס ולא מעוניין להקשיב".
 
המשפחה לא חוששת לשלומך או דורשת ממך להחליף מקצוע?
"ההורים שלי דואגים לי, אבל הם יודעים שאני דואגת לעצמי ועושה את מה שאני עושה כמו שצריך".
 
מי שאחראי לביטחונם של פקחי העירייה הוא מנכ"ל החברה לביטחון עירוני, מוטי נחמני. הוא מודה כי ישנה בעיה של אלימות כנגד עובדיו, שבמצב הנוכחי סובלים לדבריו מכושר הרתעה לקוי.
 
"הפקחים רוצים שיהיה להם נשק שיוכל להגן עליהם, אבל אני חושב שלא נכון לעשות זאת. בכל מקום שיש נשק המקרה עלול רק להחמיר. מעבר לכך, אני לא רוצה שפקח שלי ישתמש בנשק, כי הוא עלול להסתבך".
 
אז מה הפתרון?

"צריך לתת לפקחים יותר סמכויות, אין ברירה. כיום האזרחים מבינים שיש מולם טרף קל והם מוציאים עליו את הזעם והתסכול. צריך לפגוע לאנשים בכיס, רק ככה הם מבינים, בדרך של ענישה. ברגע שמישהו יידע שאם הוא יפגע בפקח שלי הוא עלול להיפגע ולהיענש - תהיה ירידה במקרי האלימות. לא צריך לחכות להתערבות של המשטרה".

קרדיט: אבי איצקוביץ'  mynet.co.il
 הכתבה המלאה מתפרסמת בסוף השבוע ב"ידיעות ראשון"