לראשונה, נידון אדם למאסר, בגין מעשים מגונים שביצע באמצעות הטלפון: שש שנות מאסר וחצי נגזרו אתמול (שני) על אסף לינג, בן 30 מראשון לציון, בגין עבירות של מעשים מגונים, הטרדה, סחיטה באיומים ופגיעה בפרטיות. לינג הורשע אתמול בצעד תקדימי, בכך שאת העבירות שביצע, עשה מבלי שראה את קורבנותיו.

לינג הואשם בכך שנהג להתקשר לילדים ולשוחח עמם על נושאים מיניים. את רוב השיחות ביצע מטלפון ציבורי מתוך בית הסוהר, שם הוא מרצה מאסר בגין עבירות אחרות שביצע. כתב האישום נגד לינג, שהוגש באמצעות הפקד עורך הדין תמיר גינדין, מיחידת התביעות של מחוז מרכז במשטרה, מגולל 16 מקרים שונים בהם יצר לינג קשר טלפוני עם בנות ובנים בגילאי שבע עד 12, בשנים 2010-2009. לינג נהג להציג את עצמו בשם "אבי", לשאול את הילדים לגילם וליצור עמם שיחה בעלת אופי ותכנים מיניים.

בחלק מהמקרים תיאר לינג לילדים כיצד הוא מאונן, ובמקרים אחרים ביקש מהם להתפשט ולגעת בעצמם. לעתים, כאשר סירבו הילדים לשתף פעולה, נהג לינג לאיים עליהם כי ירצח אותם ואת משפחתם, ואמר שהוא "יודע איפה הם גרים ויבוא לקחת אותם". באחד המקרים השמיע לינג לאחת מקורבנותיו הקלטה של אישה צורחת ואמר: "את רואה, ככה ייעשה למי שיתלונן".
"לא היה מעז לעשות את המעשים פנים-אל-פנים"

את רוב שיחות הטלפון לקורבנותיו קיים לינג בעת שהיה מאחורי סורג ובריח. בתקופה שבין דצמבר 2009 לפברואר 2010 הוא ריצה עונש מאסר בבית כלא "השרון" בגין הרשעות קודמות. את השיחות בתקופה זו ביצע מטלפון ציבורי, שהיה ממוקם באגף בו שהה. גם לאחר שהשתחרר מהכלא המשיך לינג במעלליו, הפעם מטלפונים סלולריים שונים.

כבר בגיל 16 החל לינג לרצות עונשי מאסר אחרי שהורשע בעבירות מין בילדים ובעבירות סמים. מתסקיר שהתקבל בעבר אודותיו עלה שהוא מהווה סיכון לילדים, אינו מסוגל לרסן את עצמו ואת דחפיו אך גם אינו מתאים לטיפול. במהלך משפטו, הודה לינג במעשים והביע חרטה; הוא טען כי הוא מעוניין לקבל טיפול, ושכיום הוא מנהל מערכת יחסים עם אישה שמכירה את עברו והוא מעוניין להתחיל עמה בחיים חדשים. עוד טען לינג כי בני משפחתו ניתקו עמו כל קשר.

הוא הורשע בחודש מאי האחרון במסגרת הסדר טיעון, לפיו הודה ב-14 סעיפים של הטרדה, שני סעיפי סחיטה באיומים, 11 סעיפי פגיעה בפרטיות וארבעה סעיפי איומים. שופטת בית המשפט השלום בראשון לציון, איטה נחמן, הרשיעה אותו, באופן תקדימי, גם בשתי עבירות של מעשים מגונים. בפסק הדין כתבה: "השאלה העומדת לדיון הינה האם מעשה מגונה באדם יכול להתקיים באמצעות שיחת טלפון".

השופטת קבעה כי מעשים מגונים אינם מחייבים דווקא נגיעה פיזית של הנאשם בקורבן, וכי אין מניעה לקבוע כי התקשרות באמצעות הטלפון עונה להגדרה של "מעשה" בחוק: "לטעמי, העובדה כי לא היה מגע פיזי או אפילו קשר עין בין הנאשם לקורבנות אינה משנה, שכן אלימות מילולית הינה טראומטית לא פחות מאלימות פיזית".

עוד פסקה השופטת כי השימוש בטלפון, לא רק שאינו מפחית מחומרת המעשים, אלא אף מוסיף עליה: "הנאשם ניצל את הנגישות ואת קלות הביצוע הכרוכות בביצוע המעשים באמצעות הטלפון, מעשים שיתכן כי לא היה מעז לעשות פנים מול פנים. מכשיר הטלפון הוא שהעניק לנאשם, ככל הנראה, מעין תחושת ריחוק והגנה רבה יותר". לסיכום כתבה כי "ניתוח עבירת המעשה המגונה, מביאנו אל המסקנה כי התקיימו הן היסוד הנפשי והן היסוד העובדתי וכי יש להרשיע הנאשם בעבירה של ביצוע מעשה מגונה". לדבריה, "בעידן האלקטרוני בו אנו חיים, קיים צורך ממשי להגן על מתלוננים פוטנציאליים, בשל הנגישות הרבה והקלות בה ניתן לבצע עבירות באמצעות הטלפון או המדיה האלקטרונית".