שובר צף

עד כה לא היו שוברי גלים בחופי העיר, וזרמי המים החזקים סיכנו את המתרחצים. שובר גלים צף, מהסוג שיותקן בראשון לציון, קיים כיום באוסטרליה, זנזיבר וטורקיה. מתקנים מהסוג הזה עוד לא הותקנו בישראל, וכעת הקמתו עומדת בפני אישור הוועדה לחופים.

"סוגיית שובר הגלים בחוף ראשון לציון נבחנה במשך שנים רבות ואני שמח שמצאנו את הפתרון של שובר גלים צף הפועל בהצלחה בעולם", אמר ראש העיר רז קינסטליך. ראש העיר הוסיף כי "אנו נהיה הראשונים שמשיקים אותו כפיילוט בישראל".

"אחד השיקולים החשובים עבורנו היה השמירה על איכות הסביבה. שובר הגלים הצף אינו פוגע בסביבה הימית, להבדיל משובר גלים רגיל, ומעניק מענה למתרחצים שייהנו מאזור רחצה בטוח ונוח לשחייה", הוסיף קינסטליך.

בעיריית ראשון לציון טוענים כי הם מודעים לכך שהוועדות הארציות לחופים לא יאפשרו את הקמת שובר גלים רגיל, שבנוי מסלעים ומבטון כפי שקיים בתל אביב ובחופים נוספים, וזאת בשל בלימת נדידת החול הימי מדרום לצפון. כתוצאה מכך, עלול היה להגרם "נזק עצום", לפי העירייה, לחופים בראשון לציון. השובר הצף צפוי לבלום את עוצמת הגל בחלקו העליון שמעל מפלס המים, ויבלום גם את האנרגיה הקיימת בחלקו התחתון של הגל.

הביצוע של הפרויקט צפוי לעלות כ-1.8 מיליון שקלים. המתקן יעמוד במרחק של כ-110 מטרים מהחוף, אורכו יהיה 150 מטרים, וגובהו יהיה שני מטרים מעל לפני המים וכ-1.5 מטרים מתחת לפני המים. "שובר גלים קבוע כמו בתל אביב, בת ים ונתניה, גורם לנזק סביבתי חמור", מסר מנהל אגף החופים בעיר, אלי שוורצברג.

"כל חוף שהוא עמוק ורחב נעשה צר יותר כתוצאה מעצירת החול. יש תוכנית לאומית לבניית שוברי גלים לצורך הגנה על המצוק מכיוון שישנם מצוקים בנתניה ובאשקלון שקורסים", הוסיף שוורצברג. "לפי החברה להגנת מצוקים אין צורך בכך בראשון לציון, אז אין צורך בשובר גלים. עם זאת, עלה צורך מהתושבים. מבדיקה שעשינו מצאנו שיש שובר גלים צף שיכול לעשות את העבודה - לרכך את הגלים מבלי לגרום לנזק סביבתי. זה פיילוט ראשון בארץ, ואני די אופטימי", הסביר.

שוורצברג, המתפקד גם כמציל בחופי העיר, אמר כי הצבת המתקן החדש תדרוש עירנות מוגברת מצד השומרים על המתרחצים. "המצילים תפקידם לשרת ציבור", אמר. "הם יצטרכו לעבוד קצת יותר קשה כי הנוער ירצה להגיע למצופים ולעלות עליהם. קיימת גם סכנה בשוברי גלים, אבל הגלים יהיו חלשים יותר ורכים יותר".