(מימין) רווח, יואש ואליה | צילום: אבי מועלם

הסיבות לתיעוד נובע מסיפורים ומקרים של הפקחים - למשל הסיפור של עדי רווח, פקחית בחברה לביטחון. כך היא מתארת:

"הייתי פקחית חניה באותה העת ורשמתי דוח לאזרח על סך 100 שקל בגלל חניה במקום אסור. אחרי שנתתי לו את הדוח המשכנו לדבר והשיחה דווקא היתה נעימה ומנומסת, בטח לא כזו שיכלה לגרום לי לחזות מה עתיד לקרות זמן קצר לאחר מכן. כשסיימנו הסתובבתי ואז הוא קרא לי שוב ולפתע התפרץ כלפיי באלימות. הוא משך לי בחולצה והיכה אותי בכל חלקי הגוף במשך מספר דקות".

רווח פונתה לבית החולים ואובחנה כסובלת מחבלות וצלעות שבורות. "ארבעה חודשים ישבתי בבית ולא יכולתי לחזור לעבוד. הקושי הפיזי היה גדול. אין לי ספק שאם אותו מקרה שעברתי היה מתועד, הסיפור הזה לא היה נמשך שש שנים".

"אני כבר עשר שנים עובדת בתפקיד הזה בחברה לביטחון ומצלמה היתה יכולה ללמד אותי לזהות ולהבין", אומרת רווח. "אולי אם הייתי צופה באירוע הייתי יכולה לנתח מה לא עבד מבחינתי ואולי לחשוב כיצד למנוע את מה שקרה".

תהל אליה, המשמשת בתפקיד כשנתיים וחצי מספרת - "אני עוד לא חוויתי אלימות כמו עדי, למרות שהיו פעמים שהרימו עליי ידיים ויכול להיות שאם היו עליי מצלמות אז אזרחים היו נרתעים ולא מעזים להתנהג כך. רק לפני מספר ימים הספיקה המצלמה שהיא נושאת לתעד אירוע שכלל אלימות מילולית.

הייתי בפעילות שגרתית כשראינו בחורה מטיילת עם הכלב שלה כשהוא ללא רצועה, מתהלך חופשי. כמובן שחוק העזר העירוני אינו מאפשר זאת והיה צורך לאכוף את החוק. פניתי אליה והערתי לה, ומיד אחר כך בדקתי אם הכלב מחוסן. היא מצדה התחילה לקלל אותנו בחריפות, קראה לי נאצית וירקה עלי. במקרה הזה המצלמה לא עזרה. היא ידעה שהיא מצולמת, אבל לא היה אכפת לה. חבל שאנשים לא מודעים לעצמם ומתנהגים ככה".

 כפיר יואש, פקח עירוני שעוסק בתפקיד כבר שמונה שנים.מספר - "קללות ואיחולים זה דבר שבשגרה. לרוב אני פוגש אנשים שמקללים, מאיימים וכועסים. לפעמים מאיימים שיגרמו לפיטורים שלי או שמאיימים על החיים שלי".

בימים אלה סוגרת רווח סוג של מעגל כשנבחרה להיות מבין ששת עובדי החברה לביטחון שישתתפו בפיילוט חדשני שבמסגרתו יישאו פקחים עירוניים מצלמות גוף שיתעדו את עבודתם, יסייעו לברר תלונות ואירועים מסוג זה שחוותה, ובתקווה גם ירתיעו תושבים ומבקרים בעיר מפני הפעלת אלימות כלפי הפקחים.

בסופו של דבר קשה לצאת לעבודה בידיעה שאנשים מאחלים לכם דברים רעים.

אליה: "נכון, אנשים מקללים אותי, מאחלים לי ולמשפחה שלי דברים נוראיים. מחלות ודברים קשים. גם הילדים שלנו סופגים קללות ואמירות בוטות, דברים שפוגעים מאוד, אבל צריך גם לזכור שזאת העבודה שלנו ואנחנו עושות אותה על הצד הטוב ביותר ועם הזמן גם הופכים להיות פחות ופחות פגיעים לאמירות מסוג כזה".

יואש: "האמת שמכל הקללות אני כבר מתעלם. נכנס מאוזן אחת ויוצא מהשנייה. זה משהו שחוזר על עצמו מדי יום וזה לא מרגש אותי. ידעתי בדיוק מה העבודה שלי ועוד לפני כן הייתי במשטרה כך שאני חסין".

רווח: "בסופו של דבר מי שקילל אותי היום, מחר יתקשר לבקש עזרה וזה קרה כל כך הרבה פעמים. אנשים מעלים עלינו פוסטים וחושבים שאין לנו משפחה, אבל כשייכנס להם כלב הביתה או יחסמו את החניה שלהם הם יפנו אלינו ואנחנו תמיד נהיה שם כדי לעזור, בלי להבדיל כי החוק לא מדלג על אף אחד. היום קיללת אותי, מחר תבוא ותבקש ממני עזרה".

על התוכנית עצמה:

תוכנית מצלמות הגוף לעובדי החברה לביטחון התגבשה במהלך החודשים האחרונים, מתוך מחשבה שבעידן הנוכחי יש לתעד כל התנהלות של עובדי ציבור. בחברה מסבירים כי פעמים רבות אזרחים מרשים לעצמם להתנהג באופן 'משוחרר' ומזלזל כלפי פקחים, ואף מנצלים את הידיעה שביחס לשוטרים, לרשות הפקחים עומדות סמכויות מועטות.

בנוסף, עומד מאחורי היוזמה הרצון ללמוד ולהפיק לקחים מאירועים שונים, לבחון כיצד העובדים פעלו בסיטואציות מורכבות ולהסיק מסקנות לגבי אופן ההתנהלות העתידית. 

פקחי ראשון לציון | צילום: אבי מועלם

לא ניתן לעריכה

"הרעיון עלה אחרי שתושבים רבים התלוננו על כך שהפקחים מתנהגים לא כראוי או שהם מחפשים לתת דוחות בכוח ולכן החלטנו להציב מצלמות גוף", מסביר מחזיק תיק החברה לביטחון, סגן ראש העיר מקסים בביצקי. "רצינו שכשיהיו תלונות על פקחים אז יהיו לנו הוכחות. אם תושב טוען שלא היה ולא נברא אז נוכל לעמת אותו עם הצילום. גם רצינו לחזק את הפקחים כי אנחנו יודעים כבר שאנשים כועסים כשהם מקבלים דוחות והמצלמה מרתיעה".

בביצקי | צילום: אבי מועלם

לדברי בביצקי, הפיילוט החל עם שש מצלמות וכעת ממתינים במשרדי החברה לביטחון למצלמות נוספות שיגיעו מארה"ב. "מה שמיוחד במצלמות האלה הוא שכל מה שמצולם לא ניתן לעריכה או למחיקה", מוסיף בביצקי. "כל מה שמצולם זורם ישירות לשרת מרכזי שלנו באמצעות חיבורים מיוחדים שעשו עבורנו. אגב, המצלמה גם מאוד חזקה כך שהיא עמידה בפני נפילות או מכות וחבלות".

האח הגדול

ומה לגבי הפקחים? האם כעת אחרי שהפיילוט החל הם כבר יכולים לומר האם מצלמות הגוף ימגרו תופעות של אלימות פיזית ומילולית כלפיהם?

"אני יודע שאנשים שוקלים את הצעדים שלהם כמה פעמים בידיעה שהם מצולמים. העניין הזה נותן לי יותר ביטחון כי אני בטוח שההתלהמות תהיה בעוצמות נמוכות יותר", אומר יואש. "יהיו כאלה שהפלילי לא מעניין אותם, אבל רוב התושבים הנורמטיביים ברגע שיראו מצלמה הם יעצרו וזה יתן לי יותר ביטחון.

"היה לי למשל מקרה שמישהו הלך עם הכלב שלו משוחרר וכשהודעתי לו שהוא מקבל דוח הוא הרים סלע ואיים לזרוק אותו לכיוון הראש שלי ואמר שכדאי שאני לא ארשום לו דוח", הוא מוסיף. "הוא השליך את האבן ופגע בניידת. אולי אם היתה איתי מצלמה באותו הרגע אז הוא היה חושב פעמיים".

רווח: "זה יכול לייעל את העבודה אצלנו, לאו דווקא כדי לבחון אם האזרח התנהג כשורה או לא אלא גם ישמור עלינו במסגרת. זה בודק אותנו, ואם היתה סיטואציה בעייתית אז אולי נלמד ממנה כדי לדעת איך אנחנו משפרים את דרכנו ואולי להפיק לקחים. אבל כן, זה גם יקנה לנו ביטחון כשהאנשים מולנו יידעו שכל מה שהם עושים מתועד".

יש עובדים שכבר הביעו חשש ומרגישים שעכשיו גם אחריהם עוקבים.

אליה: "זה לא מפריע. אנחנו עושות את העבודה שלנו כמו שצריך ואין לנו חשש. המצלמה לא נגדנו".

רווח: "בסופו של דבר המצלמה היא בעיקר עבורנו. אנחנו אולי גם לא תמיד מתנהגים לא כשורה ולכן זה יעזור לכולם".