תאגיד המים מניב ראשון

דו"ח המבקר על משק המים קבע כי הליקויים הם רבים: שפכים לא מטופלים זורמים לנחלים ולים בגלל מתקני טיפול בשפכים (מט"שים) שאינם עומדים בעומס, קולחין (שפכים מטוהרים) מתבזבזים כי אין מספיק מאגרים כך שיהיה ניתן לאגום אותם בחורף כשהביקוש נמוך, מאות בארות מים מיושנות ומזוהמות נסגרו — ורבות אחרות עומדות לקראת קריסה.

החסמים המרכזיים לטיפול בכל אותן ליקויים הוא תקציב.

אז זהו שבזמן שרשות המים וחברת מקורות מתקשות למצוא תקציבים לפרויקטים חיוניים אלה, זרוע אחרת של משק המים — תאגידי המים — מחלקת דיווידנדים בסכום מצטבר של מאות מיליוני שקלים.....

הקמת תאגידי המים אמורה הייתה להניע את שיקום התשתיות העירוניות של המים והביוב, אך היא מחלקת רווחים...

המדינה הפקיעה את ניהול נושאי המים והביוב מהרשויות המקומיות, במטרה להפריד בין ההכנסות שמקורן במשק המים לבין תקציבי הרשויות, שכן לא פעם השתמשו הרשויות בהכנסות מחשבונות המים לצרכים עירוניים שאינם קשורים במים — מה שהביא לדרדור תשתיות המים והביוב העירוניות.

בפועל, לתאגיד מניב ראשון לציון, קיימים עדין אינטרסים כלכליים משמעותיים במשק המים העירוני, כשהרווחים של התאגיד, במקום להיות מופנים רובם ככולם לשיפור תשתיות המים העירוניות עבר לעירייה בצורת דיווידנדים – מסתבר שתאגיד המים מניב ראשון העביר יותר מ–230 מיליון שקל לעיריית ראשון לציון בשנים האחרונות.

חלוקת הדיווידנדים והשימוש שנעשה בהם סותרים במידה רבה את עיקרון "משק המים הסגור", שקובע כי תעריף המים יכסה את כלל עלויות אספקת המים והטיפול בשפכים, ושרווחים מגביית תעריפי המים ישמשו לשיפור ושדרוג תשתיות המים והביוב.