בהרצאת TED מרתקת ופוקחת עיניים מסבירה גוטליב כי ביצוע שינוי כזה אינו משימה של מה בכך. הוא כרוך במאמץ נפשי לא מבוטל. אבל לדבריה, החלק הקשה הוא המשוכה הראשונה. ברגע שעוברים אותה הדרך לחיים משוחררים ממטען העבר פחות או יותר סלולה בפנינו. 

כמעט תמיד אנחנו הגיבור הטרגי ודברים קרו לנו למרות שלא הגיע לנו. הבחירות שעשינו היו בלית ברירה, ולאחרים הגיע היחס שקיבלו מאיתנו. במילים אחרות, הסיפור הפרטי שלנו הוא לא גרסה אוניברסלית – לא נקודת מבט דוקומנטרית על איך שהדברים קרו באמת. נוח לנו לשמוע אותו, אבל ההשלכות על חיינו אינן נוחות.

הסיפורים שתוקעים אותנו לא עושים לנו חיים קלים. הם מה שמכשיל אותנו וכמובן שהיינו שמחים להשתנות. אבל רבים מאיתנו שאומרים זאת, טוענת גוטליב, למעשה מתכוונים בסתר ליבם שברצונם "שדמות אחרת בסיפור תשתנה". בתיאוריה זה יותר קל. למה שאנו נלך את כברת הדרך אם אפשר שמישהו יצעד במקומנו?

צפו: